|
|
עמוד:10
מפגש עם האיש ועם עיזבונו לא הכרתי את שנהבי אישית . ראיתיו רק פעם אחת בחיי , למשך רגעים ספורים , ולא הצלחתי להחליף אתו אפילו מילה אחת . בשנות ילדותי שמעתי אודותיו דברים מקוטעים , סיפרו אצלנו בבית , ש ’ שומר ' אחד ( כלומר חבר השומר – הצעיר ) הגיע לארץ – ישראל , ושמו מרדכי שנהבי . בית משפחתי בוורשה נחשב ל " בית שומרי " , כיוון ששני בני הדודים שלי היו חברי התנועה והבית שימש בית – ועד לבוגרי הקן הוורשאי . רק כעבור שנים , זמן רב לאחר עלייתי ארצה , נתקלתי מידי פעם בשמו , אך את האיש לא פגשתי ולא ידעתי מאומה על מעשיו . בנימין , בנה הבכור של משפחת רוזנבאום - המשפחה שבביתה גרתי והתחנכתי - היה צייר ידוע וחבר קיבוץ בית – אלפא . רק מאוחר יותר , בראשית שנות הארבעים למאה ה – , 20 שמעתי ששנהבי היה מדריכו הנערץ של בנימין בקן ורשה . לימים , כאשר הייתי חבר פעיל בקיבוץ – הארצי , שמעתי שאי – שם במשמר – העמק חי האיש ההוא , אבל מעולם לא פגשתיו . בינתיים חלפו שנים רבות . בפברואר 1983 התפרסמו בעיתון התנועה , ’ על המשמר ' , מאמרי הספד על שנהבי . אך באותם ימים הוא היה איש בלתי – נודע בין חברי תנועתו , ולא כל שכן בקרב הציבור הרחב . היום , בראשיתה של המאה ה – , 21 מוכר שמו בעיקר לחוקרי ארץ – ישראל ובקרב הקהל המצומצם המעורה בתולדות היישוב והמדינה , וזאת למרות שתרומתו הייחודית לבניין הארץ , ולהאדרת המפעל הציוני הייתה גדולה בכל תחומי החיים , ובמיוחד בזכות המוסד והמשכן של ’ יד ושם ' בירושלים , שהוא זה אשר הגה את הרעיון להקמתו ואף פעל למימוש חזונו . אמנם , היו רבים כמותו : אנשים נפלאים , חלוצים מסורים , ישרים וצנועים , שפעלו למען העם היהודי בישראל ובתפוצות הגולה , וככלות כוחם , לאחר מותם , נשכחו ולא נודע שמם ולא זכורים מעשיהם . אינני יכול לקבוע האם שנהבי נשכח , משום שבחייו הוא לא החשיב כלל את הפרסום והכיבודים , או אולי מפני שהיו כאלה שהיה להם עניין להשכיחו . אני התוודעתי לחייו ולמעשיו רק לאחר שעיינתי בארכיון האישי שלו , השמור בארכיון השומר – הצעיר בגבעת – חביבה . בגלל העובדה שתקופת פעילותו הציבורית של שנהבי נמשכה שישים שנים ברציפות , החלטנו לחלק את הביוגרפיה שלו לשני כרכים . ד " ר יזהר בן – נחום סייע לי בעבודתי , בייחוד בהשגת מקורות , והיה לי שותף נאמן לכרך הראשון , שבו מתוארים חייו של שנהבי , עד ערב מלחמת העולם השנייה ,
|
|