|
|
עמוד:12
הגדירו את עצמם " ציונים מאוד " או " די ציונים " ( % . ( 86 . 1 כלומר , האתוס המרכזי לא נסדק או נשחק אנושות . רוב בקרב הנשאלים — יהודים כערבים — ענו שהם אינם מעוניינים להגר למדינה במערב אפילו אם אפשרות זו הייתה ניתנת להם בתנאים טובים של קבלת אזרחות , ומכאן גם אפשרות עבודה ( בשני הציבורים — כ % . ( 84 זו ראיה נוספת לעוצמת הקשר למקום . עם זאת , בקרב היהודים הצעירים ובקרב מי ששייכו את עצמם לקבוצות חלשות בחברה יש נכונות מעט גבוהה יותר להגר מאשר בקבוצות הגיל המבוגרות יותר ובקרב מי שמיקמו את עצמם בקבוצות חברתיות חזקות . למרות זאת מידת הסולידריות של החברה הישראלית מוערכת רק כבינונית נמוכה ( בסולם של 10 – 1 הציון הממוצע הוא : יהודים — ; 5 . 3 ערבים — , ( 4 . 5 והיא נחווית כסולידרית במידה פחותה עוד יותר בקבוצות פריפריאליות בחברה , דוגמת חרדים וערבים . בהקשר זה בדקנו גם את שאלת הקיפוח בחברה הישראלית כיום : מממצאי הסקר עולה כי ישנה הסכמה רחבה למדי עם העמדה שהערבים בישראל מקופחים לעומת היהודים ( יהודים — % ; 54 . 1 ערבים — % . ( 86 . 9 הסכמה פחותה נמדדה בעניין קיומו של קיפוח מזרחים לעומת אשכנזים ( יהודים — % ; 27 . 7 ערבים — % . ( 55 . 8 ב . תפקוד מערכות השלטון , אופייה של המדינה ויחסי שלטון אזרחים רוב הציבור הישראלי מגלה הבנה מרשימה באשר לחשיבותם של תהליכים פוליטיים : הרוב סבורים כי הצבעה בבחירות למפלגה זו ולא אחרת יכולה לשנות את המצב הקיים ( % 69 . 1 ) וכי הרכב הכנסת משקף נכוחה את ההבדלים בין הקבוצות והעמדות השונות בחברה הישראלית ( % . ( 58 . 2 זאת ועוד : רוב היהודים מעידים על עצמם שהם מרבים בשיחות פוליטיות עם חבריהם , לעומת כשליש בלבד מהערבים המעידים כך על עצמם . בניגוד לדעה הרווחת בדבר אדישותם הפוליטית , הצעירים מדווחים בשיעור דומה לקבוצות הגיל המבוגרות יותר שהם מגלים עניין בפוליטיקה ומשוחחים עם חבריהם על נושאים פוליטיים . ואף על פי כן העמדה הרווחת בציבור כלפי תפקוד השלטון בארץ ביקורתית מאוד : רוב הישראלים סבורים שהמערכת השלטונית בישראל מושחתת ( ציון ממוצע , 2 . 4 עם הבדלים קטנים בין יהודים לערבים , על סולם שבו 1 מציין מערכת מושחתת מאוד ו 5 מציין ניקיון כפיים שלטוני מלא ) . הרוב בכלל המדגם גם חושבים שחברי הכנסת לא עובדים קשה ולא מבצעים את תפקידם באופן מיטבי ( % . ( 54 . 4 רבים מאוד מהאזרחים מרגישים שהם אינם מסוגלים להשפיע באמת על מדיניות הממשלה ( % , ( 77 . 7 וישנה מידה רבה של אי אמון במוסדות הפוליטיים המרכזיים ( רק % 19 . 1 הביעו הרבה מאוד או די הרבה אמון במפלגות ; % 35 . 4 בכנסת ; ו % 36 . 2 בממשלה ) .
|
|