נספח 4: סקירת הפעילותבתחומים הרלוונטיים במשרד החינוך

עמוד:164

במדינת ישראל ; כיתה י׳ _ להיות אזרח _ לקראת קבלת תעודת הזהות ; כיתה י״א _ לחיות במדינה יהודית דמוקרטית ורב - תרבותית ; כיתה י״ב _ לקראת אחריות אזרחית ומעורבות חברתית . שר החינוך הוא שקבע את מערכת הערכים העומדת בבסיס התכנית . במהלך דיוני הוועדה נעשו במערכת הזאת תוספות ושינויים מסוימים . אחת מהחלטות הוועדה היתה לא לקיים דיונים על ״הערכים הראויים״ אלא להתבסס על הקיים והמוסכם כדי למנוע ויכוחים מתמשכים ואולי בלתי פתירים . לשם כך בחרה הוועדה להתבסס על מסקנות וממצאים של ועדות קודמות וכן על עקרונות יסוד מתוך מגילת העצמאות ועל עקרונות החינוך הממלכתי , והתמקדה בפיתוח תכנית אב , שתהווה תשתית ארגונית ותאפשר יצירת שיח ומרחב לדיונים ערכיים ומתודולוגיים במערכת החינוך . הוועדה ביססה מערכת ארגונית משותפת שתאפשר את השיח בין הגורמים השונים ואת האינטגרציה והלמידה הבין - תחומית מבוססת - הערכים במקצועות השונים . הוועדה יכולה להצביע על הצלחות ראשונות , כי במקביל לעבודתה הוחל בעבודה גם בתוך בתי ספר . בתי הספר שנבחרו לצורך זה הם אלה שבהם נמצאה תשתית מספקת להתחלת עשייה פרטנית בשטח תוך פתיחת המערכת הבית - ספרית להוראה של ערכים בפועל . כחלק ממניפת העשייה של הוועדה ניתן פרסום לעבודה הנעשית בכמה בתי ספר מדגימים המפעילים חינוך ערכי במיטבו , כך שניתן יהיה ללמוד מהצלחתם וליישם את אופן הפעולה שלהם בבתי ספר אחרים המעוניינים בכך . כן התקיים לראשונה קורס מנחים משותף למדריכים מהאגף הפדגוגי , מתחומי הדעת השונים במזכירות הפדגוגית ( כולל המקצועות המדעיים והריאליים ) וגם מהחינוך החברתי במינהל חברה ונוער . בהמשך אמורה הוועדה לעסוק גם בגילאי הגן ובית הספר היסודי . כן יש לוודא שהמכללות להכשרת מורים יכשירו את פרחי ההוראה ופרחי המנהלים לשלב חינוך ערכי גם בתחומי הדעת שלהם , מפני שבשלב זה ההכשרה מדגישה בעיקר תכנים . עם סיום עבודת הוועדה שבנתה את מתווה התכנית הוקם , מבין חברי הוועדה , צוות יישום שבנה מערך המציע תשתית ארגונית למימוש הפדגוגיה החדשה של החינוך לערכים . לעתים לא ניתן לממש תכנית לימודים אף על פי שתוכננה ונבנתה בעמל ובתשומת לב מרובים , מפני שלא קיימת מערכת ארגונית התומכת את היישום בשטח . היה חשש שמצב כזה ייווצר גם בחינוך לערכים , לכן נעשתה פעילות מקדימה בדמות הקמת הוועדה המדוברת , שלא היתה אמורה להגדיר את גופי הידע הייחודיים למקצועות השונים אלא לבנות את המסגרות המערכתיות שיאפשרו את מימושה של העשייה הראשונית ואת המעבר לרמה היישומית של קביעת תכנים וחומרי למידה על ידי האחראים לכך בדיסציפלינות השונות . בעקבות פרסום המלצות הוועדה נעשו כמה מהלכים חדשניים ליישום ההמלצות בשנת תשע״ג : הוקמו צוותי עבודה _ משותפים למפמ״רים ולאנשי החינוך החברתי - קהילתי והייעוץ החינוכי _ לבניית דרכי עבודה לשילוב ערכים בתחומי הדעת , בחינוך החברתי - קהילתי ובייעוץ החינוכי . אותרו חמישה בתי ספר מדגימים שיסייעו להדרכת בתי ספר בהעמקת החינוך הערכי המשולב . לשנת תשע״ג בחרו המחוזות 48 בתי ספר , מהם 12 בחינוך הערבי , לניסוי יישום של מתווה התכנית . בשנת תשע״ב נפתח קורס להכשרת מנחים לחינוך ערכי שינחו את בתי הספר הנכללים בניסוי . משתתפי הקורס נבחרו מתוך בתי ספר ומבין צוותי ההדרכה והפיקוח של המינהלים השותפים . בשנת תשע״ג נפתחו שני קורסים נוספים , ובהם משתתפים גם נציגים מהמגזר הבדואי והדרוזי .

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר