|
|
עמוד:162
התאבדויות , עלייה בהפרעות נירולוגיות המשליכות על תפקודי למידה כגון ליקויי למידה , הפרעות קשב וירידה בהישגים לימודיים וחינוכיים . בשנות התשעים החלו לפתח בשפ״י תכנית לימודים אורכית , ״כישורי חיים״ , הנלמדת החל מבתי הספר היסודיים , עבור דרך חטיבת הביניים וכלה בחטיבה העליונה . תכנית זו עוסקת בחיזוק היכולות , הכישורים והמיומנויות של התלמידים להתמודד במצבי חיים נורמטיביים ושגרתיים ובמצבי חיים שיש בהם מידה גבוהה יותר של לחץ , סיכון ומשבר . התכנית עברה התאמה למגזר הדתי ולמגזר הערבי , וכעת היא עוברת התאמה למגזר החרדי . בשנת 2000 כבר היו קיימות כמה תכניות , מותאמות לכישורים השונים . התכניות נלמדו באופן ספירלי מכיתה א׳ ועד כיתה ח׳ . בשנים 2004 - 2003 נכתבה התכנית מחדש . במתכונתה הנוכחית יש בה 30 שיעורים שנתיים , והיא כוללת התייחסות משותפת לכישורים תוך - אישיים וכישורים בין - אישיים במעגלי התייחסות שונים _ עבודה , פנאי ומשחק _ והתערבויות במקרי סיכון . בהתאמה עם המעבר לסביבה טכנולוגית החלו להיכתב פרקים על כישורי חיים במרחב הווירטואלי . ההנחה המובילה את הפיתוח היא שראוי שבית הספר יבנה את התכנית בעצמו , מתוך דינמיקה עם תלמידיו , כך שיוכל להתמודד עם הקשיים הייחודיים לו בעת שמוריו עוברים תהליך משמעותי במהלך פיתוח התכנית . בשפ״י רואים קושי בחלוקת האחריות על נושא הערכים , חלוקה הקיימת היום במערכת והפוגעת לדעתם בנעשה בכיתות . על פי החלוקה כיום , החינוך לכישורי חיים , האמור לטפח את הילד במישור הרגשי , אמור להיעשות על ידי שפ״י , ואילו החינוך לערכים הוא באחריות מי שעוסקים במקצועות הלימוד ובצד האינטלקטואלי של מערכת החינוך . בשפ״י מאמינים כי לא ניתן לדבר כיום על חוסן והתמודדות , נושאים הנתונים לאחריות שפ״י , בלי לדבר על ערכים ולעסוק בהם . גם ההפך אינו אפשרי . בדומה לכך , אי אפשר לדבר על ׳סיכון׳ בלי לדבר על משמעות החיים וערך קדושתם . בנושא מדידה והערכה של הטמעת כישורי חיים וערכים , מרגישים בשפ״י שבטווחים קצרים של שנים בודדות קשה למדוד הצלחה בחינוך ערכי . אמנם ערכה של המדידה ברור ומובן שהיא הכרחית , אך בתחומים אלו יש בעיה ליצור מדידה משמעותית . חוסר היכולת למדוד ולהציג תוצאות מיידיות אינו צריך להשפיע על הצורך ללמד ערכים ולהטמיע אותם מתוך ידיעה שבחינוך קורה לא פעם שהתלמיד מפנים רעיונות ותכנים ומיישם אותם רק כעבור שנים . בכל זאת שפ״י שותפה לעיצוב הסטנדרטים של מבחני המיצ״ב הנהוגים כיום במערכת , מתוך ההבנה הפשוטה שזו השפה המדוברת היום במערכות חינוך ובחברה ומשום שכדי לקדם תהליכים ותכניות יש צורך למדוד , להעריך ולספק נתונים להשוואה . חלק מההערכה של תכניות כישורי חיים נעשית דרך עיניו של התלמיד , על סמך שאלונים מקובלים בארץ ובעולם . בשפ״י תומכים במתן תעודת בגרות איכותית שתשקף עמידה באתגרים . על בית הספר לעודד תעודת בגרות איכותית מתוך דיאלוג עם התלמיד . הרעיון לצמצם את מקצועות הלימוד למינימום של מקצועות ליבה עלול לפגוע בתלמידים שמוצאים עניין דווקא במקצועות כמדעי החברה , תקשורת , מזרח תיכון חדש וכד׳ . מנגד יש לוודא שאיכות תעודת הבגרות אינה יורדת בעקבות הכללת שלל מקצועות לימוד שאינם חלק מן הליבה המוסכמת .
|
|