|
|
עמוד:151
עיון באסופה מעלה שאלות רבות , בהן : צרכיו של מי קודמים : צורכי היחיד , המשק , החברה , הלאום , המדינה ? האם יש סתירה בין הערכים השונים ? האם יש סתירה בין חינוך לערכים לבין הישגים לימודיים ? אילו ערכים חשובים יותר ? כיצד מכריעים בין ערכים מתנגשים ? מי קובע ? באיזה אופן יש לחנך לערכים אלו ? מה הבסיס העובדתי לטענות בדבר חשיבותם של ערכים ודרכי החינוך הערכי ? מה תרומתו האפשרית והממשית של המחקר בנושא ? כיצד צריך להתנהל השיח החינוכי - ערכי ? אנו מאמינים שדיון ביקורתי ורציני בשאלות אלו יסייע בהתפתחותה של השפה החינוכית החדשה שהזכיר השר בנאומו ואשר רבים מהעוסקים בחינוך כיום מבקשים אותה . דיון זה עשוי להניב כיווני פעולה פוריים לאנשי חינוך שמבקשים להתמודד עם אתגרי העולם המשתנה . אנחנו בטוחים שהאסופה תתרום לקידום הדיון החשוב הזה . דרך נוספת לעיין באסופה היא לראותבה מסמך שמייצג קשת רחבה של עמדות בשיח החינוכי - ערכי בישראל . ניתן לחקור את השיח הזה כדי ללמוד את איכויותיו ואת גבולותיו . כך עשו סובינסקי , קנדל ולפסטיין במאמר האחרון בחוברת , ובו הם מסכמים ומנתחים את המאמרים באסופה , ומבקשים להאיר מזווית ראייה נוספת את הנושאים הנדונים בדפי האסופה , את הנושאים המובלעים והמונחים כמובנים מאליהם , ואת הנושאים שבולטים דווקא בהיעדרם ( יש לזכור כי אין סיבה להניח שניירות העמדה מייצגים את כלל הדעות בחברה הישראלית , וכי הניתוח ממפה את כלל השיח החינוכי - ערכי בארץ ) . העשרת השפה החינוכית והרחבת תכניה יושגו לא רק באמצעות אסופת מאמרים , מגוונת ככל שתהיה , אלא _ ובעיקר _ על ידיכם , הקוראים . אתם שתפרשו , תגיבו , תהגו בדברים ותמשיכו את הדיון הלאה בקרב אנשי חינוך , מתווי מדיניות והחברה כולה .
|
|