|
|
עמוד:149
נספח : 2 חינוך לערכים בעולם משתנה – מבוא לאסופת ניירותהדעה * אדם לפסטיין ויהודה ברנדס סוגיית החינוך הערכי _ תכניו , שיטותיו ומעמדו במערכת החינוך הבית - ספרי _ שנויה במחלוקת בקרב העוסקים בחינוך בישראל . אין הסכמה על הערכים הרצויים _ אהבת מולדת ונאמנות למדינה ? מיומנויות המאה ה - ? 21 דרך ארץ וסובלנות ? " בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים " ? חשיבה ביקורתית ? תודעה לאומית פלסטינית ? אזרחות פעילה וביקורתית ? או אולי עדיף להתמקד ברכישת מיומנויות בסיסיות בשפה ובחשבון , בלמידה של תוכני יסוד בתחומי התוכן או בשיפור הישגים לימודיים כפי שהם נמדדים במבחנים תקניים ? אין גם הסכמה לגבי אופן השגת הערכים _ דוגמה אישית של מחנך ? למידת טקסטים בעלי חשיבות לאומית או מוסרית ? אקלים בית - הספר ? בירור ערכי ? הוראה ישירה של הלכות ומוסר ? בשנים האחרונות מתחזקת הקריאה בקרב העוסקים בחינוך בישראל _ בבתי הספר ובמסדרונות משרד החינוך _ לפתוח את הדיון סביב מטרות החינוך הערכי והאמצעים להשגתן . שר החינוך הרב שי פירון , שנתמנה לתפקידו בשנת תשע " ג ( , ( 2013 ביטא רוח זו בהופעתו הפומבית הראשונה . השר הכריז : " השפה החינוכית הנוכחית רזה מדי , היא עוסקת במבנים _ לא בתוכן ; בעבר _ לא בעתיד . אנחנו זקוקים לשפה חדשה כי מורים נכנסים לכיתות וחשים שהחינוך אינו רלוונטי , שהם משתפים פעולה עם מניפולציה כלשהי" ( הד החינוך , אפריל , 2013 עמ ' . ( 22 המניפולציה שהשר דיבר עליה , כפי שאנו מפרשים אותה , היא הניסיון להעלות ציונים במבחנים בכל דרך שהיא . הכותבים באסופה זו מסרבים לראות בהישגים במבחנים ההשוואתיים מטרה מובנת מאליה . במקום זאת הם מבקשים לתרום להעשרת השפה החינוכית ולהרחבת תכניה בנושא ערכים וחינוך ערכי . כותבי ניירות הדעה בחוברת דורשים למקד את הדיון בשאלות יסוד כגון : אילו ערכים חשובים לנו בתור חברה , וכיצד עליהם להשתקף במערכת החינוך ובבתי הספר ? מיהו הבוגר הרצוי של מערכת החינוך ? מהן תכונותיו , נטיותיו , כישוריו וידיעותיו ? באיזו חברה היינו רוצים שיחיה וכיצד היינו רוצים שיתרום לה ? ומה הקשר , אם יש כזה , בין שלושת הגורמים האלה _ ערכים , בוגר וחברה _ לבין תכנית הלימודים בישראל והערכת המימוש של יעדיה ? הכותבים השונים מניחים כי הצבת שאלות אלו במרכז הדיון החינוכי בישראל והתמודדות רצינית וכנה אתן עשויות להניב מערכת חינוך ערכית יותר וחברה טובה יותר . * * * אסופה זו נולדה במסגרת עבודתה של ועדת מומחים שהקימה היזמה למחקר יישומי בחינוך של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . הוועדה מונתה בעקבות פנייה של המנכ " ל הקודם של משרד החינוך , ד " ר שמשון שושני , ובה ביקש לבחון כיוונים אפשריים ורצויים לארגון מחודש של מערכת החינוך לנוכח צורכי הזמן המשתנים . תפקיד זה חייב בחינה שיטתית וביקורתית של המחקר על תמורות חברתיות ותרבותיות ושל מצב מערכת החינוך , לצד דיון * המבוא והאסופה נערכו לשונית בידי נילי עדן .
|
|