|
|
עמוד:45
השלכות המחלוקות בין האוכלוסיות על תחושת ההשתייכות של התלמיד לקבוצה ולחברה : תחושת שייכות לקבוצה , לקהילה וללאום היא חיונית להתפתחותו של אדם _ כמשאב לתכנים שבאמצעותם יגדיר את עצמו , את עמדותיו , את עיסוקו , את לבושו ואת השתייכותו התרבותית . חוסר ביטחון באשר להשתייכות יוצר תחושה של חוסר בהירות ובלבול ואף של מצוקה נפשית . בית הספר הוא מוסד שהתכנים המוקנים בו אמורים לסייע לתלמיד להתגבר על מצוקות נפשיות , להתפתח ולגדול ( אבירם , . ( 1999 הפלורליזם והגלובליזציה תורמים אף הם לשפע אפשרויות שלילד קשה להחליט לגביהן , ותחושת השכונתיות הולכת ונעלמת . אנשים עוברים לגור בבניינים רבי - קומות באזורים המאופיינים בניכור והסתגרות . המשפחה הגרעינית שהיוותה מקור לתחושת שייכות וביטחון מתערערת , ושיעור הגירושין עולה בהתמדה ( אבירם , . ( 1999 בישראל בעיה זו חריפה אף יותר עקב הקושי של קבוצות מיעוטים מרכזיות להזדהות עם תוכני הלימוד המועברים בבית הספר הממלכתי ואינם נותנים ביטוי נאות לצורכיהם הייחודיים , לדעותיהם ולקבוצת התרבות שלהם ( אבירם , ; 1999 רם , ; 2005 אדן , . ( 2001 המחלוקות בין האוכלוסיות בארץ עלולות לפגוע בתחושת ההשתייכות של התלמיד לקבוצה ולחברה . רצונן של קבוצות שונות לתת ביטוי לתרבותן הייחודית מובילה ללימוד נושאים המתאימים ספציפית למגזר למשל היסטוריה , מיתולוגיה ותרבות , במסגרת מקצועות שונים . המחלוקות והשונות החברתית הגדולה משתקפות גם בריבוי תפיסות של מטרות החינוך והערכים שלאורם המערכת צריכה לפעול . דרישה להתאמת התכנים לאוכלוסיות השונות : הנכונות לקבל את השונות ומתן האפשרות לקבוצות שונות לבטא את היבטים המיוחדים להן עשויים להשתקף גם במקצועות ונושאים כגון היסטוריה , מיתולוגיה , תרבות או ספרות ( אבישי ורוטנברג , , 2012 ע׳ , 13 דרור , 2008 ע׳ , ; 223 מרקמן ויונה , . ( 2009 דרישה עיקרית של קבוצות מיעוטים היא התאמת תוכני הלימוד לאוכלוסיות השונות , לאמונות השונות ולמגזרים השונים , וכן לצרכיו , יכולותיו ורצונותיו של התלמיד כפרט ( אבישי ורוטנברג , . ( 2012 כחלק מן התפיסה הזאת יש להתאים את הלימודים לתלמידים ולפתח את יכולותיהם האינדיווידואליות , תוך התייחסות לצרכים המיוחדים של האוכלוסיות האמצעים ( ראו למשל NRC , 2012 ) וגם של התלמידים המצטיינים ובעלי הכישורים המיוחדים ( ראו למשל . ( Tyack , 1974 ריבוי מטרות וציפיות ממערכת החינוך : השונות החברתית הגדולה והמחלוקות משתקפים גם בריבוי תפיסות של מטרות החינוך והערכים שלאורם ראוי שמערכת החינוך תפעל . מכיוון שאין בכוחו של המחקר , המשמש מקור הסמכות של האקדמיה בכלל ושל ועדת המומחים בפרט , לספק תשובות לשאלות ערכיות , בחרה הוועדה לפנות אל הציבור הרחב ובאמצעותו לסקור את עמדותיו בדבר מקומם הראוי של ערכים ושל חינוך ערכי במערכת החינוך בישראל . בסוף ינואר 2012 פורסם קול קורא לכתיבת ניירות דעה , ובו הצבנו שלוש שאלות : 1 ) אילו ערכים צריכה מערכת החינוך הישראלית לטפח בקרב התלמידים הלומדים בה ? 2 ) מה צריך להיות מקומם של ערכים אלו בסדרי העדיפויות החינוכיים הלאומיים ? 3 ) כיצד ראוי להנחיל ערכים אלו ומהן ההשלכות לגבי שיפור המערכת ?
|
|