|
|
עמוד:12
1 . 1 הגדרות חוקר התרבות הבריטי ריימונד ויליאמס כתב את הדברים האלה בעניין משמעות המילה תרבות בשפה האנגלית : תרבות [ culture ] היא אחת המילים המורכבות ביותר בשפה האנגלית [ ... ] זאת , בין היתר , בשל התפתחותה ההיסטורית הסבוכה במספר שפות אירופיות , אך בעיקר משום שהתפתח בה שימוש במספר מסורות אינטלקטואליות שונות ובמספר מערכות חשיבה נפרדות ומנוגדות . ( Williams 1983 : 83 ) נראה שהדברים נכונים גם ביחס למילה , או ביתר דיוק למושג , תרבות בעברית . אנו משתמשים במושג זה כדי לציין באופן כללי את תחום האמנות והפעילות האינטלקטואלית במובנו הרחב ביותר . למשל , אנו מדברים על מוסדות תרבות וחושבים על תאטראות , על מוזיאונים , על תזמורות , על הוצאות ספרים , על אוניברסיטאות ועל מכללות . בשימוש דומה אך כללי יותר אנו מציינים באמצעות המושג תרבות את כל ההיבטים האסתטיים של המציאות החברתית . למשל , אנו מדברים על תרבות דיבור , על תרבות קריאה , על תרבות היין , על תרבות הלבוש ועוד , וכוונתנו בכך למכלול הידע והמנהגים הקשורים לכל אחד מעולמות התוכן האלה . למושג תרבות יש לעתים הוראה ערכית : מצב אנושי מפותח , הוראה המאפשרת לדבר על דברים או על בני אדם תרבותיים או לא תרבותיים , תרבותיים יותר או תרבותיים פחות . בשימוש רחב עוד יותר תרבות יכולה גם לציין הבחנה כללית בין כל דבר אנושי או חברתי לבין כל מה שאינו כזה , כל מה שהוא פראי ולא אנושי , ובמשמעות זו המילה מכוונת להיפוך או להנגדה למושגים חייתי או טבעי ; בהוראה זו כמעט כל דבר אנושי הוא מעצם הגדרתו מתורבת או תרבותי . גם במדעי החברה קשה לדבר על תמימות דעים בעניין המושג תרבות או על הגדרות מדויקות . האנתרופולוגים האמריקנים אלפרד קרבר וקלייד קלקהון , ) Kroeber and Kluckhohn 1952 ( למשל , ליקטו אוסף מגוון של הגדרות , של גישות ושל התייחסויות למושג זה , שהופיעו במדעי החברה והרוח החל
|
|