|
|
עמוד:13
1 . 1 . 1 בלשנות מסורתית העיסוק האקדמי בחקר השפה , בדומה למסורות אקדמיות אחרות , מקורו ביוון של המאה החמישית לפנה " ס . הבלשנות היוונית , שהיא הבסיס לבלשנות המסורתית ( המכונה גם פילולוגיה ) , עסקה מתחילת דרכה בניתוח טקסטים ( שירי הומרוס , למשל ) מבחינות שונות – פירושים , ביקורת , תורת המשקל השירי , הסברים לשוניים וחקר הלשון של הטקסט הכתוב ( למשל , יוונית עתיקה ) . המדקדקים היוונים טבעו כמה מושגי יסוד בחקר הלשון המשמשים אותנו עד היום , אם כי לפעמים במשמעות שונה . מושגים אלה פותחו ושוכללו על ידי הרומאים ובעיקר על ידי המדקדקים של ימי הביניים . עד סוף המאה ה 19 ותחילת המאה ה 20 הבלשנות המסורתית הייתה תחום חקר השפה היחיד . נזרה עתה מעט אור על תחום הבלשנות המסורתית , מטרותיו המרכזיות והמתודולוגיה ( אופני המחקר ) שלו . גישה פוסקנית ( נורמטיבית ) בזכות החשיבות הרבה לה זכו היצירות הספרותיות הקלאסיות התגבשה הדעה שהשפה שבה נכתבו יצירות אלה היא " טהורה " ו " נכונה " יותר מכל הצורות האחרות של השפה . הבלשנים המסורתיים הניחו שהלשון המדוברת תלויה בלשון הכתובה , כלומר נגזרת ממנה , וראו את תפקיד הבלשן כמשמר הלשון מפני השחתה . אחת המטרות המרכזיות של הבלשנות המסורתית , הנובעת מתפיסה זו , היא לקבוע נורמות לשוניות מחייבות , הלקוחות ממצב היסטורי מסוים של הלשון ( למשל , לשון המקרא לגבי העברית , לשון הקוראן והשירה הערבית הקלאסית לגבי הערבית ) . במילים אחרות , הבלשן המסורתי מנסח חוקים נורמטיביים ( normative , prescriptive rules ) לשימוש בשפה ובכך מגדיר כיצד ראוי ויפה להתנסח . בלשנים מסורתיים עשויים להקפיד , לדוגמה , כי נאמר ' יש לי הספר ' ולא ' יש לי את הספר ' , או ' הבא לי עיתון ' ולא ' תביא לי עיתון ' , או ' שתיתי תה בחלב ' ולא ' שתיתי תה עם חלב ' . המחקר הבלשני המסורתי מסתמך , אם כן , על הרבדים הקדומים של השפה הכתובה , על פיהם נקבע מהם המבנים והצורות הנכונים , מהו סגנון נכון , וכיצד יש להתנסח . 1 . 1 ציוני דרך בהתפתחות המחקר הבלשני
|
|