|
|
עמוד:10
מספרת את סיפורים של זאבים בודדים אכולי מרירות כג'אנונה , ויקו ומורטורי , הרי שהמחצית השניה היא סיפורה של היסטוריה עליזה של התחדשות תרבותית . באופן מופלא אין להבין את ההיסטוריונים של המחצית הראשונה של המאה ללא ההקשרים עם המחנות שכה הצליחו במחצית השניה . ממורטורי וממאפאי השתרגו המדיאבליסטים אשר ירשו את האהבה הגדולה לימי הביניים . מהיסטוריוסוף כויקו השתרגה האסכולה האטרוסקולית . מהיסטוריון כג'אנונה התפתח זרם האנטיקוריאליזם הליברטיני . משנת 1760 ואילך כל הענפים מתאחדים לגזע עבות המצמיח את הנאורים הרבים ואת אנשי הרוח והספר הרבים , . letterati' ' ה- במהלך המחקר והכתיבה העמדתי לעצמי קושיות רבות : האם המחנה האינטלקטואלי במדינות אירופה חתר לקוסמופוליטיזם או לכיוון הלאומיות ? האם נוצרו קשרים בין ההוגים במדינות השונות במגף האיטלקי ? עד כמה ההוגים המוזכרים השפיעו על השליטים ? האם ויקו היה באמת הוגה יוצא-דופן ? האמנם מורטורי הוא ראש המחנה האירודיטי באירופה ? האם ג'אנונה היה לוחם לאומי או עוד דמות דון-קישוטית אומללה ? כיצד ההוגים הללו נתפסים בראי ההיסטוריוגרפיה המאוחרת ? ועוד שאלות רבות . המבוא המורחב ישפוך אור על ההיסטוריה התרבותית של אירופה בכלל ושל מדינות איטליה בפרט . החלק הראשון עוסק ב"מי" וב"מדוע" ( מי היו האישים ומדוע חשוב להכירם , ( ואילו החלק השני עוסק ב"מה" וב"כיצד" ( מה הם כתבו וכיצד הרעיונות יושמו במציאות . ( השער השישי והאחרון הוא בבחינת סגירת מעגלים . אני מבקש להודות לפרופ' מרים ירדני , כלת פרס ישראל להיסטוריה , 1999 ומי שהנחתה אותי שנים רבות בנבכי ההיסטוריה ובשביליה . תודתי נתונה לנורית רעייתי ולבנים נמרוד , אמיר ורון .
|
|