מבוא ורקע עיוני

עמוד:33

זקוק לעזרה בהבנת ההשלכות של השתייכות לקבוצות כאלה או אחרות . לעתים הוא זקוק שיבהירו לו את משמעות הפעולות הנוכחיות שלו מבחינת האפשרויות שיעמדו בפניו בעתיד . ( Hill & Torres , 2010 ) צורכי המתבגר מהמערכת המשפחתית בהקשר החינוכי : משמעות השינויים בגיל ההתבגרות היא שאסטרטגיות חינוכיות שהיו יעילות בגילים צעירים יותר אינן יעילות עוד . מחקרים מראים למשל שעזרה בשיעורי בית – אסטרטגיה שהייתה מרכזית במעורבות הורים בגיל הרך – אינה מועילה בגיל ההתבגרות . דוגמה נוספת : המתבגרים פחות מעוניינים שההורה יבקר בבית הספר ויעמוד בקשר רציף עם המורה . מעקב צמוד מדי של ההורה אחר ציוניו והישגיו של ילדו המתבגר עלול להיתפס כחדירה לפרטיות וכחוסר אמון מצד ההורה . ( Hill , 2011 ) עם זאת ראוי לציין שוב כי הקשר של המתבגרים עם ההורים עדיין חשוב מאוד ומשפיע מאוד על רווחתם הנפשית של המתבגרים ועל הישגיהם הלימודיים . מחקרים הראו שהמתבגרים בהחלט רוצים שהוריהם יהיו מעורבים בחינוכם , ואף זקוקים לכך . בהקשר של בניית הזהות , חשוב ליצור בבית אווירה שתומכת בזהות הקשורה ללימודים אקדמיים ( מה שהיל מכנה academic socialization ״חיברות להשכלה״ ) Hill , 2011 ;) . ( Hill & Torres , 2010 ; Hill & Tyson , 2009 אחת האסטרטגיות שנתבררו כיעילות ביותר בקידום הישגיו הלימודיים של המתבגר היא חיבור וקישור בין הזהות שלובש המתבגר , תכניותיו וחלומותיו לעתיד והצורך ללמוד ולהגיע להישגים בתחום האקדמי . לא תמיד הקשר הזה ברור למתבגר , במיוחד אם הוריו אינם בעלי השכלה אקדמית בעצמם . אחת הבעיות שנמצא כי הן קשורות להישגים נמוכים אצל תלמידים מ״משפחות צווארון כחול״ היא שההורים נוטים להטמיע בילדיהם את הכישורים שסייעו להם להגיע לאן שהם עצמם הגיעו בחיים Duncan ) . &( Murnane , 2011 אלא שכישורים אלו אינם תמיד מספיקים על מנת להתקדם בשוק העבודה המודרני . נמצא כי הטמעת הצורך בהשגת תואר אקדמי תורמת במיוחד להישגיהם של תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת . ההורים צריכים לאזן בין רצונם ( ואחריותם ) להגן על ילדם לבין הצורך לאפשר להם לעשות טעויות בעצמם . מחקרים שבחנו הורות מיטיבה בגיל ההתבגרות מצאו שההורים צריכים לאפשר למתבגר חופש , להניח לו לקבל החלטות בעצמו , לצאת ולהיות עם קבוצת השווים ולפתח את דעותיו בעצמו , כלומר עליהם לטעת בו את הביטחון שהם סומכים עליו כשהוא מקבל החלטות בעצמו . יחד עם זאת ( ובו בזמן , ( ההורים צריכים גם להמשיך להיות בקשר עם המתבגר , ובמיוחד להיות מוכנים לעזור לו אם יידרשו לכך . הם צריכים להוות מעין רשת ביטחון פסיכולוגית עבורו : מקום ליפול אליו אם ייכשל בקבלת ההחלטות הנכונות . באותה מידה עליהם להיות עבורו מקור לחיזוקים כשייטיב להחליט Hill , 2011 ; Lohman & Matjasko , ) . ( 2009 ההורים צריכים גם לשתף את המתבגר יותר בתהליך קבלת ההחלטות המשפחתי , תוך שהם מאפשרים לו תנאי החלטה אופטימליים . הם צריכים לאפשר לו עצמא וּ ת כשההכרעות נסבות עליו עצמו , אך עליהם ליצור גם תנאים שבהם יוכל לבצע החלטות מושכלות . בנוסף על

יוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר