תקציר

עמוד:12

מדוע מספר המתגיירים כל כך נמוך ? . 1 לא רבים מעוניינים בגיור , ולעומתם רבים נושרים ממנו שיעור כלל העולים המעוניינים בגיור אינו גבוה ( כ . ( 25 % רבים מהם רואים בגיור מעשה שאינו עולה בקנה אחד עם הזהויות האחרות שלהם ( יהודית ישראלית רוסית . ( אחרים , שהיו יכולים להיות מעוניינים בגיור , אינם טורחים להיכנס לתהליך בגלל הרף הדתי הגבוה המוצב לפניהם ומשום החשש שמא גיורם לא יוכר . להימנעות מכניסה לתהליך נוספות גם בעיות פרקטיות למיניהן , כגון מרחק גאוגרפי מכיתות הלימוד , מחסור בזמן פנוי ובעיות אישית שאינן מאפשרות להתמיד בלימוד . מתוך מי שכן מצטרפים ללימודי הגיור , למעלה מ 50 % נושרים באמצע התהליך , והמצב הגיע לידי כך שמספר הנושרים גבוה ממספר המתגיירים . . 2 ההנהגה הפוליטית אינה מקדמת את הגיור ראשי המדינה , החל בראש הממשלה וכלה בשרים ובחברי הכנסת , מצהירים בפומבי על חשיבות הגיור אך בפועל מקצצים בתקציבים , מכבידים את עולה של הבירוקרטיה ולא מיישמים את החלטות הממשלה בנושא ( לדוגמה — למרות ההחלטה שהתקבלה ב 2008 להקים ועדת שרים ויחידת סמך לא נעשה דבר בעניין . ( ככלל , המדינה לא מובילה שום תכנית אסטרטגית לטובת מימוש הצהרותיה המכתירות את הגיור כ"משימה לאומית . " . 3 הממסד הדתי אינו מעודד גיור בתי הדין לגיור נמצאים תחת מתקפה מתמדת . המחמירים טוענים שהם מגיירים רבים מדי ותובעים מהם להפסיק לגייר , והליברלים מאשימים אותם בחוסר אחריות לאומית המתבטאת במספר נמוך מדי של גיורים . בתגובה נוקטים בתי הדין מדיניות ביניים — הם מגיירים מאות מועמדים בכל שנה , אך דוחים רבים אחרים ; כמעט 50 % מהמועמדים יוצאי חבר המדינות נדחים במועד הדיון הראשון . מדיניות זו , הסותרת גישות הלכתיות שרווחו שנים ארוכות בקהילות ישראל , מביאה לכך שפוטנציאל הגיור אינו ממומש .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר