|
|
עמוד:13
והיעדר דו-שיח ענייני יצרו חומת איבה שבנויה ממשקעים רבים . בתהליך זה יצאו כל הצדדים נפסדים . אם נתעלם מן האמוציות , ממוסכמות דוגמטיות ומן הבעיות האמיתיות שקיימות כיום בחברה הישראלית בכל הנוגע ל ' דת ומדינה , ' הרי שבמקרה דנן – זיהוי צמחי המקרא – ניתן למצוא אינטרס משותף , כן ואמתי , לתורה ולמדע – ולא מתוך רצון מאולץ לגשר בין השניים . דומה שלבת המחלוקת היא יחסו של מדע הארכיאולוגיה למקרא לעומת אלו המבקשים לראות בתנ " ך טקסט היסטורי . בשנים האחרונות הסתמנו מגמות שביקשו לנתק מהממצא הארכיאולוגי את ' כבלי ' הטקסט המקראי בטענה שהוא חסר ערך היסטוריוגרפי אמין . נקודת המוצא שלנו היא שהתנ " ך , ספר תיאולוגי מעצם מהותו , אינו יכול להיבחן כספר היסטוריה בהגדרתו המודרנית , אך הוא בהחלט בעל ערך מוסף , סגולי להכרת הראליה וחיי היום-יום הקדומים . לענייננו , קריטריון המסורת מבוסס על כוחה של מסורת הלשון במרחב השמי והשתמרותה למשך פרקי זמן ארוכים ביותר . כך השתמרו להם באופן מופלא במשך מאות בשנים שמות מקומות , צמחים ובעלי חיים . לנוכח התמורות שעברה הארץ במהלך ההיסטוריה בולטת במיוחד השמרנות שהפגינו תושביה בכל הקשור לתרבות החומרית והלשונית ; תופעה שהאדם המודרני בעל מקצב החיים המואץ מתקשה לקלוט . עם הכרת תופעה זו , אנו מציעים אפוא ( גם לאותם שאינם רואים במקרא טקסט היסטורי מהימן ) לשוב ו ' לנצל ' את הטקסט המקראי כמקור אותנטי , שאין לו כמעט תחליף , למבקשים ללמוד על התרבות המקראית לתקופותיה . המודל המוצע כאן , אם יעמוד במבחן הביקורת , עשוי לדעתנו לפתוח פתח לבחינה מחודשת של כל סוגיית הזיהויים במקרא : בעלי חיים , שמות מקומות ושמות מונחים אחרים הקשורים לתחום הריאליה . ניתן להציע מודל דומה בשינויים ובהתאמות המתבקשים גם לזיהוי הצמחים שבספרות חז " ל . לשמחתי , נענו לאתגר זה כמה מתלמידיי שעוסקים כיום בהערכה מחודשת של זיהוי בעלי החיים במקרא ובזיהוי צמחי המשנה . כמו כן אני מקווה שבחלוף כמאתים שנה של הגיאוגרפיה ההיסטורית יגובשו כללי עבודה מדעיים שירכזו באופן אובייקטיבי ומעודכן את כל הנתונים על שמות יישובי הארץ הנזכרים במקורות לפי רמות זיהוי בין ודאי ובין מסופק ( על בעייתיות זו , ראו אגרות הראי " ה תכ . ( ג " החיבור שלפנינו מורכב משני חלקים עיקריים . החלק הראשון מורכב ממספר פרקי מבוא . בתחילה הבאנו את תמצית תולדות חקר זיהוי צמחי המקרא לדורותיו . בזיהוי צמחי המקרא עסקו פרשנים וחוקרים מלאומים שונים , ברם סקירתנו תתמקד בזיהוי הצמחים לאור מקורות ישראל המאוחרים יותר תוך הבאת ציוני דרך עיקריים בלבד . לאחר מכן סקרנו בקצרה את הנחות היסוד והעקרונות המנחים בחקר זיהוי הצמחים וכן את כלי המחקר העומדים לרשותנו כיום ואת מגבלותיהם . פרק נפרד הקדשנו לתיאור ההבדלים שבין שיטת הזיהוי המסורתית ובין זו המקובלת בעולם האקדמי . במוקד הסוגיה עמדה הצעתנו להכיר במרכזיותו של קריטריון המסורת וביתרונותיו . לבסוף , עסקנו מעט בהשלכות של סוגיית זיהוי הצמחים מן הפן החינוכי והערכי . בחלקו השני של החיבור ביקשנו לבחון באופן מעשי את הדרך המוצעת לזיהוי צמחי המקרא . בהתאם לכך נבחנו בתחילה המקורות באופן שיטתי ובלתי תלוי במחקרים קודמים . כך התאפשר להתחקות אחר שורשיהם של כמה מהצעות הזיהוי של האחרונים , ומאידך לערער על רבים שאין להם תימוכין מספקים . את עמדתי האישית הבעתי כמובן רק בנוגע
|
|