|
|
עמוד:11
פתח דבר התנ " ך אף שהוא ספר דת ומוסר , הנו עשיר בתיאורי טבע ציוריים : רבים מהם תיאורי צמחים ובעלי חיים , ששימשו חלק מן התרבות החקלאית של קדמונינו וחלק מתבנית נוף מולדתם . נתון זה מפתיע בהשוואה לדלות תיאורי הטבע בספרות הקדומה : ספרות החוקים הבבלית והמצרית והספרות המיתולוגית האלילית , שהיו מיוסדות על פולחן הטבע ותמורותיו . בתנ " ך נזכרים למעלה ממאה צמחים . הללו מופיעים בתיאור אופיה החקלאי של הארץ : ( עצי פרי ועשבים רעים ) מהם המשמשים כמרכיב בעבודת ה ' ( כגון : ' מרור , ' ' אזוב ' ו ' ארבעת המינים , ( ' מקצתם נזכרים אגב סיפור אירועים שונים ( למשל : ה ' דודאים ' ומיני ' זמרת הארץ , ( ' אולם על פי רוב הללו שימשו אמצעי להעברת מסר דתי בדרך האלגוריה כמוטיב סמלי או כמשל ונמשל ( כגון : ' קנה ' ו ' אטד . '( שמות הצמחים שנזכרו בתנ " ך היו בוודאי נהירים וברורים לאלו שחיו באותה התקופה . המאורעות הרבים שפקדו את האומה הישראלית במהלך הדורות גרמו לאיבוד חלק ניכר מן המסורת הלשונית . בעיקר אמורים הדברים לגבי צמחי-בר בעלי שם מקומי שלא תפסו מקום חשוב בכלכלת האדם או בפולחן הדתי . איבוד מסורת זיהוי הצמחים היה חלק מתהליך כולל של השתכחות חלק ממסורת הלשון העברית הקדומה . עקירתו של עם ישראל מארצו והפצתו לקצוות תבל למשך זמן ארוך ביותר למן התקופות הקדומות ועד ימינו היו מן הגורמים העיקריים לאיבודן של מסורות רבות . היעדר מסורת זיהוי רציפה הוא שגרם לקשיים בזיהוי חלק משמות הצמחים שאליהם התייחסו הכתובים ואפשר את קיומן של מסורות , של פרשנויות ושל הצעות זיהוי שונות . במילים אחרות : לאחר שמסורות זיהוי מסוימות נקטעו ואבדו נולד הצורך במילוי החסר באמצעות הפרשנות . משום כך ביקשו מתרגמים ופרשנים בכל אתר ואתר לגשר על הזמן הרב שחלף מאז כתיבת הטקסט המקראי ועד ימיהם ולהציע לקורא פירוש רלוונטי ובהיר , התואם את עולם המושגים שלהם . למעשה , בכל דור ודור מנסה הפרשנות לגשר לא רק על פני פער היסטורי , אלא גם על ריחוק ושוני תרבותיים וגיאוגרפיים . כיוון שכך הניסיון להתחקות במידת האפשר אחר הראליה המקראית הוא אינו פשוט . אין ביכולתנו לשחזר את כל מהלכה של פרשנות זיהוי הצומח המקראי ונפתוליה , אך ראשית עלינו להכיר בעובדה שכיום אין באפשרותנו לזהות חלק ניכר מצמחי המקרא . עצם העובדה שלצמחים אחדים יש יותר מזיהוי אחד כבר בספרות חז - ל " ומאוחר יותר בקרב פרשני ימי הביניים - יש בה כדי להעיד על ניתוקה של שרשרת מסורות זיהוי מקורית כך שלמעשה אנו נסמכים על ראיות נסיבתיות בלבד . בחיבור זה ננסה להתגבר על בעיית זיהוי הצמחים ולהגדיר את המדדים והכלים שעומדים לרשות הפרשן או החוקר בבואם לזהות את צמחי המקרא . כמו כן ננסה לקבוע אמות מידה לזיהוי צמחי המקרא כך שניתן יהיה להבחין בין זיהוי אמין ומוחלט וכזה שהוא משוער או מסופק . במאה השנים האחרונות חלה התקדמות רבה בחקר הצומח במקורות ישראל - המקרא וספרות חז " ל . חברו לכך שני גורמים עיקריים : התפתחות ענפי המדע השונים ותהליך שיבת עם ישראל לארצו , שבעקבותיו שבה הלשון העברית להיות שפה דבורה . דומה שעל אף
|
|