|
|
עמוד:13
נעשו חלק מן האימפריה הרוסית רק במאה השמונה עשרה , ואשר כמה מהן עברו מן העולם שנים רבות לפני שדרכה באותם חבלי ארץ רגלו של חייל רוסי , הוא פרק מיוחד , אך לא יוצא דופן , בהיסטוריוגרפיה היהודית . קיימים מקרים אחרים שבהם מעבר של חבל ארץ משלטון אחד לשלטון אחר הוליד כתיבה מחדש של תולדות היהודים בהתאם לתמורות הגאופוליטיות . מאז החלו להיכתב בעת החדשה היסטוריות 'לאומיות , ' שהסיפר שלהן נשזר סביב ציר גאו פוליטי , חברו גם היסטוריונים יהודים לאחת ההיסטוריות הללו והחלו להוציא מתחת ידיהם גרסאות יהודיות מקבילות - צרפתיות , אנגליות , גרמניות , פולניות ועוד . היסטוריות יהודיות אלו - היסטוריות 'עם מקף : ' תולדות היהודים ב ..., או תולדות יהודי - ... התמודדו עם שאלות קשות של זהות , ייחוד , מעמד חוקי ובעיקר לגיטימציה . היהודים נושאי המחקר ההיסטורי היו אמורים להיות חלק מן ה'אומה , ' על פי אחת מהגדרותיה במאה התשע עשרה , אך בה בעת נתפסו כמיוחדים וכבעלי זיקה לקהילות של בגי דתם שמעבר לגבול . ההיסטוריונים היהודים שביקשו ליצור סיפור משותף למדינה ולקבוצה האתנית המיוחדת שלהם טענו לקדמותן של קהילות ישראל בארצות מושבן והבליטו גילויים של נאמנות , תרומה לטובת הכלל וזיקה לתרבות השלטת ( במקרים רבים הייתה זו התרבות האימפריאלית . ( בשל המורכבות האתנית של הסביבות שבהן נמצאו קהילות היהודים , לעתים קרובות היו שאלות הנאמנות , התרומה והזיקה התרבותית טעונות משמעויות פוליטיות רגישות ביותר . זיקה למדינה מסוימת והזדהות עם עברה היו עשויות לגרור ( כפי שאכן אירע לא פעם במאות התשע עשרה והעשרים ) את האשמתם של היהודים בהיותם סוכנים של האימפריה ( הרוסית , האוסטרו הונגרית או הגרמנית . ( משהתפוררו האימפריות הרב לאומיות בשלהי מלחמת העולם הראשונה , ועל חורבותיהן קמו המדינות הלאומיות החדשות , נדחקו המגמות הרב תרבותיות רבות הפנים מפני אחת הגרסאות הלאומיות , ובכללן גרסתה של הלאומיות היהודית ( שאף היא לא הייתה יחידה או אחידה ) - או שהוחלפו בגרסה אימפריאלית מסוג חדש : ההיסטוריוגרפיה היהודית בגלגולה הסובייטי . לעתים הגרסאות ההיסטוריות השונות של תולדות היהודים במחוזות מסוימים חפפו אחת את האחרת , משום שבמהלך הדורות הקהילות היהודיות במרכז אירופה ובמזרחה הועברו משלטון מלכות אחת לשלטונה של מלכות אחרת . יתרה מזאת , היסטוריונים יהודים אשר כתבו את תולדות היהודים במזרח אירופה בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה היו יכולים להשתייך לתחום התרבות האימפריאלית הרוסית ; להיות בני בית בתרבות הפולנית ; ליטול חלק פעיל במרחב היצירה התרבותית בלשון הגרמנית ובה בעת לפרסם בכתבי עת עבריים ובעיתונות בלשון יידיש . אחרי מלחמת העולם הראשונה נוספו חלופות לאקולטורציה , והן הולידו גם היםטוריוגרפיות יהודיות בהקשרן של אומות שזכו לעצמאות מדינית , או לפחות להכרה פוליטית בתרבותן הלאומית . חוקרי תולדות היהודים במזרח אירופה היו , רובם ככולם ,
|
|