|
|
עמוד:9
פי נקודת הזמן בקריירה של כל אחת מן המרואיינות : באמצע הקריירה ובמבט לאחור – לקראת הפרישה לגמלאות . גם פרק , 7 שכתבו חנה עזר ועירית קופפרברג , מאיר את תפיסת הזהות המקצועית של שתי מכשירות מורים , שאחת מהן גם בעלת תפקיד במכללה . בפרק נבחנים האופן שבו עולה מתוך סיפוריהן המיצוב שלהן בהקשר המקצועי , והשאלה אם בבניית " האני המקצועי" ובתפיסת הזהות יש הבדל בין מרצה שאיננה בעלת תפקיד ושהיא ותיקה במכללה , לבין מרצה בעלת תפקיד , שהיא חדשה יחסית במכללה . הנרטיבים מסופרים בתקופה של שינוי בארגון , והם משקפים את ההתמודדות של כל אחת ממכשירות המורים עם המעבר מתרבות העבר המקצועי שלה לתרבות המקצועית בהווה . ייחודו של הפרק ההוא בהתבוננות במרצה בעלת תפקיד ובמרצה שאיננה בעלת תפקיד , וביצירת זיקה בין התרבות המקצועית של המרואיינות טרום כניסתן להכשרת מורים לבין התרבות המקצועית הנוכחית כמכשירות מורים . פרק , 8 שהוא האחרון ב"עלילת" המחקר השיתופי המוצג בזה , שכתבו עירית קופפרברג ועידית טבק , מתמקד בתהליכי הגיבוש של הזהות המקצועית של שני מרואיינים , כפי שהם נבנים בצבירים מטפוריים שהם הפיקו במהלך ראיונות נרטיביים . שני המרואיינים , האחת מדריכה פדגוגית והאחר מרצה דיסציפלינרי , הם בעלי ותק וקביעות במכללה . המסגרת התאורטית שבחסותה נותחו הצבירים כוללת כמה גישות לחקר השיח . זיהוי הצבירים , תיאורם והפרשנות שלהם חשפו היבטים סמויים של תהליכי שינוי מורכבים , שבמהלכם התגבשה הזהות המקצועית של המרואיינים . ייחודו של הפרק הוא בבוחנו צבירי מטפורות וביכולתו להפיק מהם תובנות בנוגע לזהות המקצועית של המרואיינים . סיפורו של המחקר השיתופי המוצג בספר זה נחתם בקודה , שהיא מעין סגירה של מעגל , שבה אנו מעלות את נקודות ההשקה בין המחקרים המוצגים בספר , המתייחסים לשאלת-העל שבעקבותיה יצאנו לדרך : מי את / ה מכשיר / ת המורים ? נוסף על כך , כמקובל במחקר יישומי מהסוג המתואר בספר , אנו מציגות השלכות להכשרת מורים , למכללה לחינוך , למכשירי מורים ולחוקרים .
|
|