|
|
עמוד:8
שיהיה לי , ( Having ) לעשות . ( Doing ) ייחודו של הפרק נעוץ הן בסוג המחקר , שהוא כאמור מחקר משולב עם דגש כמותי , הן בזיקתו למודל סגנונות הקיום . פרק , 4 שכתבו עירית קופפרברג וגילה רוסו-צימט , דן בשאלות הפתוחות שהופיעו בסוף השאלון שמילאו חברי הסגל . הפרק משלב ניתוח איכותני וכמותי , והוא מתמקד בזיהוי , בתיאור ובפירוש ההתמודדות של חברי הסגל , כפי שהיא באה לידי ביטוי במטלות הפקת המטפורות בהקשר של עבודתם במכללה . ניתוח המטפורות כלל שלב איכותני שנעזר בסטטיסטיקה תיאורית . ממצאי המחקר מצביעים על שתי קבוצות בעלות ממדי זהות שונים – קבוצה של חברי סגל שמרגישים בטוחים בהקשר המכללתי ושההתמודדות שלהם בהקשר הזה היא יעילה , וקבוצה של כאלה שתופסים את ההקשר המכללתי כמקום לא בטוח ושאינם מצליחים להתמודד עם המצב . פרקי הספר האחרים מציגים מחקרים איכותניים , כולם מן הסוג הנרטיבי . חלקם מנותחים ניתוח שיח , חלקם – ניתוח מטפורי , וחלקם – ניתוח תוכן , על פי תמות העולות מן הנרטיבים . פרק , 5 שכתבה לאה שגריר , מתמקד בהיבטים של ההתפתחות המקצועית , כפי שעלו מתוך הנרטיבים שנאספו במחקר . המחקר המוצג מבקש לזהות אילו דפוסים ומאפייני התפתחות מקצועית משמשים לצמיחה אישית של מכשיר המורים , אילו דפוסים ומאפייני התפתחות משמשים לקידומם המקצועי , מהן המוטיבציות המשפיעות על עיסוק בהתפתחות המקצועית , ואילו קשיים וצרכים משפיעים על ההתפתחות הפרופסיונלית של מכשירי המורים . ייחודו של הפרק בהציגו ראייה כוללת של מגמות בהתפתחות המקצועית של כל מכשירי המורים שרואיינו למחקר זה ובהציגו תובנות ומסקנות העשויות לתרום לעולם הידע בהכשרת מורים . בפרק 6 בוחנת גילה רוסו-צימט את ההתפתחות המקצועית ואת הזהות המקצועית של מכשירי מורים בגיל הרך . בפרק מוצגים השלבים בהתפתחותן המקצועית של שלוש מרואיינות , כולן מהתכנית להכשרת מורים וגננות בגיל הרך . המרואיינות גם מחוות את דעתן על היבטים מקצועיים בעבודתן : מקצועיות בהדרכה ובהוראה ; אחריותו של הפרט בהתפתחות המקצועית ; מקומה ותרומתה של המערכת להתפתחות המקצועית . לבסוף , באמצעות מארג המטפורות שהופיעו בנרטיב , מוצג מיצוב זהותן המקצועית האינטגרטיבית של המרואיינות . ייחודו של הפרק היא בהתבוננות שלו במכשירי מורים בתכנית ספציפית - תכנית הגיל הרך - ובהציגו שלבים שונים בהתפתחות מקצועית , על
|
|