|
|
עמוד:11
של החינוך בעולם דובר האנגלית , בספרה של אנדרסון-לוויט שהוזכר לעיל , מבקרת דלמונט את ההתמסרות של החוקרים האמריקניים לתופעות של כישלון בבתי ספר . לטענתה , אם ברצוננו ללמוד על חינוך , מוטב לעסוק גם בהצלחות בארצות שונות ובהבנה כיצד מתרחשת הצלחה , במיוחד בקרב קבוצות שאינן ממעמד חברתי בינוני-גבוה . ( Delamont , 2012 ) המחקר האתנוגרפי האקדמי נועד בראש ובראשונה , כמו כל מחקר , ליצירת ידע . כשמדובר במחקר חברתי ובמיוחד בחינוך עולה ההזדמנות לתרומה של המחקר לעשייה בשדה , כגון בהכשרה ובהשתלמות של מורים ( אלפרט , . ( 1998 , 1992 עם התרחבותן ופתיחתן בעשור האחרון של תכניות לתואר שני בחינוך , הולך וגובר הצורך בטקסטים מחקריים אקדמיים שישמשו בסיס לדיון , לחשיבה ולהתבוננות של מורים בפועל ושל סטודנטים להוראה על עבודת החינוך , על קשייה ועל הצלחותיה . התבוננות כזאת עשויה לעורר הבנה של ההשפעות הנודעות למערכות החינוך שבתוכם המורים ואנשי החינוך פועלים , ושל המשמעויות הקשורות בפעולותיהם הייחודיות ובפעולות עמיתיהם לחיי הילדים ובני הנוער שעל חינוכם הם אמונים . סטודנטים למחקר חברתי באקדמיה עשויים להיתרם מן המפגש עם מחקרים אתנוגרפיים בחינוך באמצעות היפתחות של נתיבים חדשים בפניהם למחקר ולהוראה . אף מקבלי החלטות , הנסמכים בדרך כלל על ממצאי מחקרים רחבי היקף ושאין עתותיהם בידם לשהות באתרי החינוך לאורך זמן , עשויים להיתרם מן המבט הקרוב על המתרחש בהם . מבנה הספר ותיאור המאמרים לספר ארבעה שערים : ( 1 ) תמונת מצב ; ( 2 ) מוסדות חינוך ותרבויותיהם ; ( 3 ) מסרים ערכיים בהוראה ובתכנית הלימודים ; ( 4 ) השיח החינוכי והחברתי . הנה תיאור קצר של כל אחד מן השערים ושל הפרקים הכלולים בו . בשער הראשון מופיע מאמר אחד הסוקר את תמונת המצב של המחקר האתנוגרפי על החינוך בישראל . מחבריו שמחה שלסקי , ברכה אלפרט ונעמה צבר-בן יהושע בחנו את מכלול העבודות האתנוגרפיות שפורסמו בארץ ובחו"ל מאז שנות השבעים של המאה הקודמת ועוסקות במסגרות חינוך פורמליות ולא פורמליות לילדים ובני נוער בישראל . תהליכי ההתפתחות במערכת החינוך מוצגים במאמר על פי ממדי פעולה שונים : הממד הריבודי – ממגמות לשוויוניות ולאינטגרציה למנגנוני בידול ולהיררכיזציה ; ממד הזהות – מהאחדה תרבותית
|
|