|
|
עמוד:11
ג ייי מ ' איידלמן , אלי פבר , תזמרי פרבר , סילוויה ברק פישמן , אליסון פלץ , ג'יין קמנסקי , אלי לדרהנדלר , ריב אלן פרל , עוזי רבהון , דייויד םילברקלנג , אלן סמית , ' הולי שניידר , לאנס סוםמן ובת ' ונגר , כל אחד מהם קרא פרק או יותר והעיר הערות חשובות . זהבה כהן וםוזן גלזר עזרו לי באיסוף התמונות , בהכנת הרשימה הביבליוגרפית ובמלאכת העריכה , ושיפרו בכך את הספר במובנים רבים . ריין ארפ סייע בהכנת אחת המפות . בני , אהרן י' סרנה , סרק במומחיות תמונות רבות , שאלמלא כן אולי לא היו מופיעות בספר . סטיבן ביים , צ'רלם ליבמן , פמלה נדל , דייל רוזנגרטן , סטיבן וייטפילד ושלושה קוראים אלמונים מטעם הוצאת אוניברסיטת ייל קראו את כל כתב היד והעירו את הערותיהם , וחסכו לי בכך הרבה אי התאמות וטעויות . ואם עוד נשארו כאלה , הן כמובן אחריותי הבלעדית . אוניברסיטת ברנדיים הייתה ביתי האקדמי לכל אורך הפרויקט הזה . נשיאה יוצא הדופן , יהודה ריינהרץ , ועמיתי הנכבדים במחלקה ללימודי היהדות והמזרח התיכון תמכו בי ועודדו אותי באופן מיוחד . תודה מיוחדת לאן לורנם , מזכירתנו האקדמית , ולסגניתה ג'ניפר קובני . הארכיון היהודי אמריקני על שם יעקב רדר מרכוס , שיש לי הכבוד לשבת בראש מועצת יועציו ועורכיו האקדמית , סייע לי גם הוא בהתמדה . אני מודה במיוחד למנהלו הכללי , גארי פ ' זולה , ולארכיונאי הבכיר , קווין פרופיט , על שהושיטו לי עזרה בהזדמנויות כה רבות . אני חב תודה גם למכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית , שבו לימדתי במהלך שנת השבתון שלי , ולמכון פרדס בירושלים , שבו רעייתי ואני לימדנו כאורחי קרן בלאושטיין . אוניברסיטת ייל הוכיחה נדיבות וסבלנות יוצאות דופן ועזרה לי מאוד במהלך הכנת הספר הזה . צ ' רלם גרנץ' רכש את כתב היד בעבור ייל והיה מופת לאורך רוח והבנה כשהייתי זקוק להם . לאריסה היימרט קיבלה את הספר בירושה , טיפחה אותו והציעה הצעות רבות הקשורות בעריכתו שנזקפו לזכותי . היידי דאוני , קיית קונדון ואחרים הפליאו בהפיכת כתב יד גולמי לספר מוגמר ונאה . ואחרונים חביבים , אני מודה למשפחתי . רעייתי , רות לנגר , קראה והעירה על כל פרק עם הופעתו , הקשיבה לתגליותי האחרונות והאמינה שאזכה לראות בהשלמת המלאכה גם בימים שאני לא הייתי כל כך בטוח בכך . הוךי , חמי וחמותי , ומשפחות סרנה , הורוביץ , אהרון ולנגר המורחבות , העניקו לי תמיכה מוסרית , אהבה רבה , ובידור שהיה כה נחוץ כדי להסיח את דעתי מהמחקר . ילדי , אהרן ולאה , הבינו עד כמה ספר זה חשוב לי ועזרו בדרכים אין ספור , והם עדיין משתאים נוכח הקסם שהנושא מהלך עלי . בין אם הם מודעים לכך בין אם לאו , אהרן ולאה מייצגים למעשה את תרומתי המוחשית ביותר לעתיד יהדות אמריקה . להם אני מקדיש ספר זה , באהבה . ניוטון מסצ'וםטם , ל"ג בעומר תשם"ג , 20 במאי 2003 יונתן ד' סרנה
|
|