|
|
עמוד:11
על ה " סיפור " הציוני של ההיסטוריה , והם תובעים להכיר ב " סיפורים " השונים והמנוגדים ( של הפלסטינים , של הנשים , של בני עדות המזרח , של נטורי קרתא וכוי , ( שלכולם אותו תוקף עקרוני ; או את הביקורת הנרחבת יותר על ה"סיפור" הגברי של ההיסטוריה בכלל History - בחינת - story-His וכיוצא באלה השגות על אי תקינותה הפואטית והפוליטית של הדיסציפלינה . במקרים קיצוניים יותר - דוגמת אלה של מכחישי השואה ורוויזיוניסטים אחרים - אף עולה הטענה הרדיקלית , כי אין שום אפשרות לדעת מה באמת אירע בעבר , לפי שכל העדויות אודותיו הן םובייקטיוויות ופיקטיוויות מעיקרן , "סיפורים " כאלה ואחרים , וממילא יהיה גם כל ניסיון לנסח אותן כ '' היסטוריה " בבחינת סיפור נוסף , סיפור על סיפורים . הבעיה של העיצוב הספרותי של העבר מחריפה עוד יותר בעידן הטכנולוגיה המודרנית , שבו מעוצב הידע ההיסטורי לא רק ( או בכלל !( באמצעות הכתיבה והקריאה העיוניים אלא באמצעות אתרי תיירות , תעשיית מזכרות , עיתונות וספרות פופולרית , סרטי קולנוע וטלוויזיה או הדמיה ממוחשבת , שבכולם ניכרת המגמה לשוות להיסטוריה מימד חווייתי , דרמטי , עלילתי . מקרה מבחן מובהק לתופעה זו הוא בהיסטוריוגרפיה של "השואה " - שבה , למרות ספרות המחקר הענפה , נקבעת משמעותו של האירוע ההיסטורי בעיקר על ידי סרטי עלילה דוגמת 'רשימת שינדלר ' ( במקרה הטוב , ( או על ידי סרטים מלודרמטיים מפוקפקים כ ' שוער הלילה ' ו ' בחירתה של סופי . ' התפתחויות אלו לא נעלמו מעיני ההיסטוריונים . העובדה , שהיסטוריונים רבים בימינו עוסקים בביקורת - ואפילו בייצור - סרטי טלוויזיה וקולנוע , מעידה על הכרתם כי למרות כל פיתוחיה והשגיה הוודאיים , נשארה ההיסטוריוגרפיה המודרנית מוגבלת בתחומיה , אדישה לענייניהם ולטעמיהם של צרכני התרבות המודרנית , ועל כן גם אי רלוונטית לחייהם . ואולי הסימן המשמעותי ביותר להכרה זו היא העובדה , , American Historical rw-Review ביטאונה הרשמי והנכבד ביותר של גילרת ההיסטוריונים באמריקה , החל לייחד מדור קבוע לביקורת סרטים היסטוריים עלילתיים הנכתבת בידי היסטוריונים מומחים . וגם אם המונח החדש "היסטוריופוטיה " ( כאלטרנטיבה ל"היםטוריוגרפיה "( עדיין לא נקלט ברבים , הרי בפועל הטמיעו היסטוריונים רבים את משמעותו : ההיסטוריוגרפיה החדשה מתאפיינת ב " קולנועיותה , " אם מבחינת השימוש באפיזודות " ) מיזנםצינות "( דרמטיות , או מבחינת המבנה הנרטיבי שבו משולבים גם זכרונות )" פלש בקים . ( " 6 הניסוח הקלסי של העמדה הפוםט מודרניסטית נגד "סיפורי העל" הוא של J . F . Lyotard , The Postmodern Condition . A Report on Knowledge , tr . G . Bennington & B . Massumi , nrrnV . Minneapolis 1984 , pp . 41-18 השפעתה בהיסטוריוגרפיה של עם ישראל ראו : 'ע פונקנשטיין , תולדות' ישראל בין החוחים : ההיסטוריה למול דיסציפלינות אחרות , ' ציון , ס ( תשנ , ( ה " עמ י . 335-347
|
|