מבוא

מתוך:  > שו"ת ההתנתקות > מבוא

עמוד:11

יש לנקוט בלשון עבר : ההתנתקות הושלמה והפכה להיות חלק מההיסטוריה של עם ישראל , ועתה יש להתמודד עם תוצאותיה , כל אחד לפי דרכו . לעומת זאת , עולם ההתנחלויות לא מתייחס להתנתקות כאל אירוע שהיה בעבר , אלא כאל אירוע שלמעשה לא תם . בקרבנו חיים אנשים רבים מצולקים וכואבים , החשים את הזנחת המדינה ואת ההפקר שנהגו בהם , ואחריות המדינה למעשיה עדיין לא מומשה במלואה . לא זו בלבד , אלא שלדעת חלק מאותו ציבור מדובר במעשה פוליטי הניתן לתיקון ולהשבה . תנועת " חומש תחילה " קוראת לשוב בתחילה ליישובים בצפון השומרון ( שכן השליטה בשטח לא הועברה לפלשתינאים , ( ולאחר מכן "נשוב לכל יישוב " גם בגוש קטיף . גם ביחס למשקלה ולעוצמתה של ההתנתקות ניתן לראות הבדל ניכר בין שתי השפות . בעוד שציבור המתיישבים רואה את העקירה מגוש קטיף כאחד האירועים הדרמטיים ביותר שהיו בהיסטוריה של מדינת ישראל , קבוצה אחרת בציבור אינה מייחסת את אותו משקל לאירוע זה . סביר להניח כי אם ייערך משאל תיאורטי , התר אחר האירועים המהותיים ביותר שאירעו במדינת ישראל בש י שים שנותיה הראשונות - רק חלק מהציבור יציין את ההתנתקות כאחד מעשרת האירועים האלה , וחלק ישכח שהיא בכלל אירעה . העקירה מגוש קטיף השפיעה השפעה ניכרת על המבט הדמוקרטי . אנשי הגוש ותומכיהם הרבים מאוד ראו בתוכנית זו את אחת העוולות הגדולות ביותר שנעשו לכאורה בשם הדמוקרטיה . לדעתם , הדמוקרטיה נוצלה לרעה בדרך המכוערת ביותר , וההתנתקות היוותה למעשה פעולה של " נבל ברשות הדמוקרטיה : " היא החלה בגניבת שלטון ובניהול המדיניות המנוגדת לחלוטין מזו שהובטחה לפני הבחירות , היא לוותה בפעולות דמוקרטיות לא תקינות , כמו פיטורי שרים כאשר ראש ממשלה אינו מסכים עם עמדתם . גם הבטחת ראש הממשלה להתייחס למשאל מתפקדי הליכוד והפרתה הגסה נתפס ו כסטייה מוחלטת מעקרונות הדמוקרטיה , וכמו כן התחמקות הממשלה מעריכת משאל עם . התוכנית המשיכה בפעולות שגם לדמוקרטיה אין סמכות לבצע . לדוגמה , אחד המאפיינים המהותיים ביותר של הדמוקרטיה הליברלית המערבית , אם לא החשוב שבהם , הוא רשימת

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר