|
|
עמוד:9
מבוא מי שחווים או חוות עצמם / ן כאוטומטים , כרובוטים , כחלקי מכונה , או אפילו כחיות ... נתפסים / ות ללא עוררין כמשוגעים וכמשוגעות . אך מדוע תאוריה שמבקשת להמיר אנשים ונשים לאוטומט אינה נתפסת כמשוגעת באותה המידה ? ( ר״ד ליינג ( לכל העוסקים והעוסקות בפסיכואנליזה מובטח תסכול כפול . מצד אחד , הפסיכואנליזה עוסקת בדימויים שהיינו רוצים או רוצות לחשוב שאבד עליהם כלח . מצד שני , השימוש בהם בקרב הקהילה המחקרית , וכן בקרב הקהילה המטפלת , מניב תובנות שאי אפשר להתעלם מהן . השימוש בדימויים אדיפליים , למשל , מלמד אותנו עד כמה הבנתנו את עצמנו ואת הסובב אותנו נותרה מוגבלת וילדותית . מצד אחד , הפסיכואנליזה מכוננת תנאים המגבילים את יכולת החשיבה היצירתית ומעודדת שמרנות חברתית . מצד שני , אין להתעלם מן העובדה שביכולתה גם לשנות את אופן ההתמודדות של נשים וגברים עם מצבים נפשיים בלתי מובנים . לעתים הפסיכואנליזה אף מצליחה לפתוח צוהר לאופק חדש של עשייה . בספר זה אני מבקשת לעקוב אחר צורת פעולתה של הפסיכואנליזה ולתאר את כוחה . נקודת המוצא היא שיש בתגליתו של זיגמונד פרויד ממד שלא נחקר ולא הוערך כראוי . אני לא מבקשת לבחון את הדימויים המיניים שהפסיכואנליזה מעלה – על כך נכתב רבות . אני בוחנת את הפעולה של השיטה הפסיכואנליטית . אני עוקבת אחר האופן שבו הפסיכואנליזה יכולה להשפיע על צורת המחשבה שלנו ולשנות את האופן שבו אנו פועלים ופועלות בעולם . בפרק הראשון אעסוק במחקר מוקדם של פרויד : ״הפרויקט לפסיכולוגיה מדעית״ , שבו פרויד מתאר את המבנה הנפשי כמכונה שמורכבת מעצבים , ושפועלת על מנת לייצב את רמת הריגושים של המערכת הנפשית . אראה כיצד פרויד מצליח לתאר , Laing , 1969 , p . 23 1 התרגום שלי .
|
|