|
|
עמוד:10
לוועידה של תנועת בני עקיבא , שבה הייתי פעיל . במהלך השבת נפגשנו עם חברי הגרעינים המשימתיים של התנועה שהתיישבו בירוחם במהלך שנות השמונים , שמענו שיחות משמוליק פרידמן בן שלום , בן קיבוץ סעד , שהביא את חברי הגרעינים לירוחם , ומראש המועצה , ששיבח את ההתיישבות האידיאולוגית ביישובו . בסיור שערכנו בעיירה הצביע המדריך על מבנה קטן ואמר : "כאן תקום בשנה הבאה ישיבת הסדר חדשה . תלמידיה ישלבו בלימוד התורה שלהם עשייה חברתית בעיירה , וחלקם יקבעו בירוחם את ביתם " . באותו שבוע נרשמתי לישיבה החדשה . שנות הישיבה בירוחם פתחו בפני צוהר לישראל שלא הכרתי בילדותי ובנעורי בגוש עציון . ההיכרות עם קהילת ירוחם המגוונת , שקיבלה את פנינו בחמימות , העשירה את עולמי וגרמה לי ולחברים רבים לקבוע בעיירה את ביתנו , לחנך בה את ילדינו , לחיות ולפעול בה יחד עם יתר האוכלוסייה . שנים רבות העסיק אותי סיפור התיישבותן של הקבוצות האידיאולוגיות בעיירות הפיתוח ובשכונות . סקרנו אותי המניעים השונים להתיישבות , המטרות של כל קבוצה וקבוצה ומידת ההצלחה של המפעל החברתי הזה . כדי לספר את סיפורה של ההתיישבות החברתית יצאתי למסע של שנה , שבו ביקרתי בלמעלה מעשרים גרעינים וקהילות אידיאולוגיות שונות , מקריית שמונה ועד אילת . זה היה מסע מרתק בין אנשים טובים , שבחרו ללכת נגד זרם ההסתגרות השבטית העובר על החברה הישראלית , ולנסות לנפץ מעט את הבועות החברתיות המתהוות בה . חובה נעימה לי להודות לאלו שאפשרו את המסע ואת כתיבת הספר . תחילה , לקרן קהילות - היו " ר הרב ד " ר דני טרופר והמנכ " ל ש " י תובל , על שהחליטו לאמץ את הרעיון ולתמוך בהוצאתו לפועל .
|
|