תקציר

עמוד:8

אם כי אפשר לראות גוונים בדבר אופני התנהלותה של מדינה זו . הגישה הלאומית מבכרת אחידות בסיסית בזהותם של כל אזרחי המדינה , ולכן היא תובעת את קבלת חוקיה הבסיסיים והזדהות עם סמכותה כתשתית ליציבותה ולהגדרת זהותה . לעומת זאת הגישה האוניברסלית מאפשרת בתחומה רב תרבותיות הנשענת על תשתית אנושית משותפת , אך אינה תומכת באופן מוסדי ברב גוניות זו אלא רק בתרבות הרוב . בבסיסן של שתי גישות אלו מונחת ההכרה בתלות זכויותיו ומעמדו של הנכרי בדרישות הנתבעות ממנו . ברם דומה שכיום נשמעת תביעה חדשה שאינה מוכרת במקורות הקלסיים לאפשר לנכרים לקיים זהויות לאומיות נפרדות ובד בבד להעניק להם זכויות אזרח מלאות . רוב בעלי ההלכה שעסקו בסוגיות אלו בדורנו קיבלו למעשה תביעה כפולה זו , אם כי נקטו דרכים שונות כדי לבססה מבחינה הלכתית . הם הכירו בכך שיש להביא לידי ביטוי הלכתי את השינויים שחלו בנורמות המוסריות המקובלות בעולם , ובכלל זה הנורמות המקובלות במדינות דמוקרטיות להעניק זכויות אזרח שוות ללא הבדלי דת ומוצא לאומי . זיהיתי שישה מודלים שבהם השתמשו חכמי ההלכה בדורנו כדי להגדיר באמצעותם את מעמד הנכרים במדינת ישראל . המודל הראשון הוא בחינת מעמדם של הנכרים במדינת ישראל באמצעות הקטגוריה ההלכתית " גר תושב , " והוא מייצג את דרך המלך מבחינה הלכתית . בעלי ההלכה שחתרו לבסס את הנורמות הנהוגות במדינה דמוקרטית על אדני ההלכה אימצו את הגישה האוניברסלית בהגדרת גר תושב , עם זאת לא מצאו איסור הלכתי להעניק לו את מלוא הזכויות הנהוגות במשטר דמוקרטי , כולל הזכות לבחור ולהיבחר לתפקידים ציבוריים , בגלל אופיים הייצוגי והמוגבל של תפקידי השלטון במשטר זה . מנגד מי שסבר כי יש לצמצם את אפשרות ישיבתם של נכרים בארץ ואת זכויותיהם אחז בגישה הלאומית בהגדרת גר תושב , על כל תנאיה ומגבלותיה . עמדת ביניים התנתה את הגדרת מעמדם כגרים תושבים וכאזרחים שווי זכויות בהצהרת נאמנות למדינת ישראל או לפחות בהכרתם במדינת ישראל כמדינה יהודית . המודל השני מתבסס על מגבלות כוחה של מדינת ישראל בגלל לחצים בין לאומיים . במצב זה שבו אין " ידה של המדינה תקיפה" לא חלות כל הגבלות הלכתיות באשר למוסלמים ולנוצרים שכבר יושבים בארץ ואפשר להעניק להם את מלוא הזכויות הנהוגות במדינה ללא צורך בהגדרתם גרים תושבים , כיוון שאינם עובדי עבודה זרה . לעומת זאת אין להתיר את הגירתם של נכרים חדשים לארץ ישראל בלא עמידתם בכל התנאים הדרושים לקביעת מעמדם כגרים תושבים . המודל השלישי מבסס את זכויות הנכרים על כך שמדינת ישראל הוקמה מתוקף החלטת האומות המאוחדות וריבונותה יונקת מכוח הסכמתן של אומות העולם . הסכמה זו התנתה את הקמת מדינת היהודים באופייה הדמוקרטי ובשוויון הזכויות לנכרים החיים בה שהוא חלק ממנו . מבחינה זו מדינת ישראל אינה מדינה סוברנית אלא מדינה

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר