תקציר

עמוד:10

גם למטרות חוקיות . ל"ארגוני מעטפת , " המצויים בזיקות חלשות יותר לארגוני טרור , קיים הסדר שונה , הדורש את קיומה של הכרזה קונסטיטוטיבית לשם הפללת פעילותם . מהסדרים אלה שבהצעה עולה כי הדין המוצע מאפשר להטיל אחריות פלילית על התנהגות ברמת אנטי-חברתיות נמוכה , כמו למשל הבעת הסכמה חד-פעמית להצטרף לארגון טרור ; חברות שמית ברשימות של הארגון ; ופעילות בלתי סדירה שאינה נוגעת למשימותיו הצבאיות של הארגון . ניתוח העברה בפרספקטיבה חוקתית הפללת החברות בארגון טרור בהצעת החוק מעלה לדיון את שאלת האיזון הראוי בין הערכים המוגנים בעברה לבין ערכים נוגדים מתחום המשפט הפלילי והחוקתי . עברת החברות היא עברה לא מושלמת , הנגזרת מעברות מושלמות של מעשי טרור . היא מוצדקת לאור חומרתם הרבה של הערכים המוגנים בעברות הטרור , הכוללים את הזכויות לחיים , לשלמות הגוף , לקניין ולשמירה על הרכוש , את האינטרס הציבורי הכללי , את ביטחון הציבור ואפילו את ריבונות המדינה ואת שלמות הדמוקרטיה עצמה . לצד ההצדקה החזקה להגנה על ערכים אלה , הפללתה של חברות גרדא מעלה התנגשות עם ערכים חוקתיים כלליים הנוגעים להיקפו של המשפט הפלילי כמו גם לזכות להתאגדות . כך , הפללת צורות חלשות של חברות , הכוללת רמת פעילות נמוכה בארגון , מעלה קשיים לאור עקרון השיוריות הפלילי , אשר מצדיק הטלת אחריות פלילית רק במקרים חמורים שבהם מדובר בהתנהגות בעלת סיכוי משמעותי לנזק , אשר המבצע אותה נוקט יחס שלילי כלפי הערך המוגן . נוסף על כך , הטלת אחריות רחבה על חברות יכולה להוביל לפגיעה בעקרון האשמה האישית ולהטלת אחריות על פרט בגין מעשים של אחרים וללא רמה מספקת של אשמה אינדיווידואלית המגולמת בפעילות שביצע העושה במסגרת הארגון . עמימותה של העברה , בנוסחה הנוכחי , וחוסר הוודאות לגבי סוגי ההתנהגויות שייכללו בה מעלים קשיים הנוגעים לחובת האזהרה מראש ולמודעות הציבור לפליליות הפעולה , ואף מעלה את האפשרות לשימוש סלקטיבי או מכשיל של רשויות האכיפה בעברה . יתר על כן , עברת החברות מצויה בהתנגשות עם הזכות להתאגדות . החופש של הפרט להתאגד הוא מושכל יסוד בחברה דמוקרטית , וכוח ההתאגדות הוא

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר