|
|
עמוד:13
יתרה מזו , חוק המעצרים חורג מהתחייבויותיה של ישראל במסגרת האמנה הבין לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות ואינו עומד בקנה אחד עם החוק הבין לאומי . אין צורך להכביר מילים על הנזק הכבד שנגרם ועוד ייגרם לישראל ולתדמיתה בשל כך . המגמה הברורה בזירה הבין לאומית היא הגברת הבידוד של מדינות המפרות ( בעקביות ) את דיני זכויות האדם , מדינות שישראל אינה רוצה להימנות עמן . בפרק השלישי עסקתי בניתוח החוק הבין לאומי ובפתרונות שאימצו במרוצת השנים דמוקרטיות מערביות נוספות . מתברר כי במשך הזמן , ובייחוד לאחר פיגועי 11 בספטמבר , אימצו מדינות דמוקרטיות פרקטיקות וחוקים לא ראויים אשר ביטאו היטב את הפניקה שאחזה בהן . ואולם בשנים האחרונות שבה המטוטלת למקומה , ובעזרת ביקורת שיפוטית אפקטיבית מוצאת כל מדינה את נקודת האיזון הראויה להתמודדות עם תופעת הטרור בלי לקפד את ערכי היסוד של חברה דמוקרטית ליברלית . מסקנותיי מכירות בכך שכעת , כשלושים שנה לאחר חקיקת חוק המעצרים , הגיע גם תורה של מדינת ישראל לבחור בפתרון חקיקתי הולם יותר , שיבטא גם את התמורות שחלו ביחסן של הכנסת והחברה הישראלית כולה לזכויות היסוד של היחיד וגם את עקרונות היסוד שהנחו את מדינת ישראל מראשיתה , ובכלל זה מורשת העם היהודי המכירה בקדושת חיי האדם ובחשיבותו של משפט צדק לתושב ולגר כאחד . אני מבקש להמליץ על חקיקת חוק אחר , אשר נוסחו מצורף כנספח למאמר זה , במקום חוק המעצרים הנוהג היום — חוק סמכויות שעת חירום ( הגנה על ביטחון המדינה והציבור . ( השינויים המוצעים מקורם בנקודת איזון אחרת בין האינטרס הציבורי בהבטחת ביטחון המדינה והציבור ( שאין למעט מחשיבותו במדינה השרויה במאבק בלתי פוסק בתופעת הטרור בגבולותיה ) ובין זכויות היסוד של הפרט לחירות , לכבוד ולהליך משפטי הוגן . נקודת איזון זו מבקשת לצמצם במידה ניכרת את האפשרות החוקית לבצע מעצר מנהלי ובה בעת מותירה סמכות זו למקרים שבהם מתקיימים תנאים חריגים ביותר שיש בהם צורך חיוני לשלול את חירותו של האדם לזמן מוגבל במטרה למנוע סכנה לביטחון המדינה . בצד זה אני מציע שינויים שמטרתם לקעקע את חוסר ההגינות הבסיסי המגולם בהליך המעצר כנוסחו היום . אני סבור כי נקודת האיזון המוצעת הולמת היטב את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית בישראל והיא אף נאמנה לחוק הבין לאומי . המסקנות האמורות מתייחסות להוראות החוק הקיימות כיום ולפגמים שיש בהם ומבקשות להציע מערך חקיקתי חדש : א . מוצע שינוי כולל במדיניות ה"אוטומטית" שלפיה מוארכת כיום בכל שנה ושנה ההכרזה על שעת חירום על ידי הכנסת . בעת שגרה אפשר ורצוי להשתמש בחוק הפלילי כדי לפעול לסיכול מטרותיהם של פעילי טרור . הרשעת פעיל טרור בבית משפט ומעצרו בבית האסורים בעקבות זאת ימנעו את הסכנה שהמעצר המנהלי מבקש למנוע , אך הם יעשו זאת בדרך ראויה הרבה יותר . את ההכרזה על שעת חירום יש לשמור לעתות חירום , כלומר לזמנים שבהם המשאבים שמפעילים גורמי
|
|