מעצר מנהלי במדינה יהודית ודמוקרטית - עיון מחדש

עמוד:11

מעצר מנהלי במדינה יהודית ודמוקרטית - עיון מחדש אלעד גיל חוק סמכויות שעת חירום ( מעצרים , ( "ט-1979התשל ( להלן : חוק המעצרים , ( מקנה לשר הביטחון את הסמכות להורות על מעצר ללא משפט של אדם מטעמים של הגנה על ביטחון המדינה וביטחון הציבור . צו המעצר יכול להינתן לתקופה של עד שישה חודשים , וצווי מעצר עוקבים עשויים לאפשר להחזיק אדם בכלא שנים רבות בלי שהורשע בפלילים ( תאורטית — לפרק זמן בלתי מוגבל . ( למרות מטרתו הראויה החוק פוגע בצורה הקשה ביותר במושכלות יסוד של הליך משפטי הוגן כיוון שהוא מאפשר לשלול את חירותו וכבודו של אדם אגב הסרת כל הערובות המוכרות בחוק הפלילי לקיומו של משפט צדק . במתכונתו הנוכחית החוק אינו מאפשר לעצור — כך ממש — לדעת מהם הטעמים שהובילו למעצרו . הוא אפילו אינו מאפשר לו להתגונן כראוי . ברוב המעצרים מוסתרות מהחשוד ומעורך דינו הראיות שהביאו להוצאת צו המעצר , וההליך מזכיר הרבה יותר את " המשפט" של קפקא משהוא מזכיר משפט המתקיים במדינה יהודית ודמוקרטית . הסדר החוק הוא למעשה יורשן של תקנות ההגנה המנדטוריות שקבע המשטר הבריטי בשלהי תקופת המנדט ואשר כוונו בראש ובראשונה נגד היישוב היהודי . התקנות היו סמל לשרירותו של שלטון קר ומנוכר כלפי תושבי הארץ הכבושה ולחוסר הצדק המשווע שהפעיל כנגדם והגבירו את ההתנגדות היהודית להמשך השלטון המנדטורי בארץ ישראל . חוק המעצרים הוצג בכנסת ב 1979 בידי שר המשפטים שמואל תמיר , אשר שלושים ואחת שנים קודם לכן גורש לקניה יחד עם ארבעים ותשעה חברי מחתרות אחרים מכוחן של אותן תקנות . החוק ביקש להציע שינויים בנוקשותן של תקנות ההגנה המנדטוריות ולהסיר את העננה בדבר עיוות הדין שהתקנות המנדטוריות יצרו . ואולם בחוק נותרו הוראות מהותיות שאינן מקובלות במקומותינו ואשר חורגות מהתחייבויותיה של ישראל במסגרת הדין הבין לאומי . בעקבות זאת , ובלי לתת על כך את הדעת , יש בספר החוקים זה כשלושים שנה הסדר חוק הפוצע את מרקם עקרונות היסוד של החברה והמשפט בישראל ופוגע במעמדנו הבין לאומי כמדינה דמוקרטית שומרת שלטון החוק . תקצירים

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר