חלק ראשון: ילדות, נעורים, בחרות, פרוץ המלחמה, וילנה

עמוד:11

המשטר הלימודי בבית הספר היה יותר מחמיר מאשר באותם ימים בפולין . היה לי סדר משלי בלימודים . היו ימים שהייתי מגיעה רק לשיעוריו של המורה לתנ"ך , שכל כך הבין אותי ותמך בי . בכלל , הגעתי רק לשיעורים שעניינו אותי , אבל עם זאת , סיימתי את הלימודים בהצלחה . למעשה , המבחן הראשון שעמדתי בפניו היה מבחן הבגרות . בגלל האנטישמיות בפולין , לא נתנו ליהודים להתקדם במקצועות חופשיים , ומה שנותר להם היה ללמוד וללמד . כאמור , כל תלמיד , גם אם לא הצטיין בלימודיו , נשאר ללמוד בבית הספר . כל השנים , מאז היותי נערה בת , 14 עבדתי בהוראה מתקנת . נתתי שיעורים פרטיים והרווחתי כסף למימון לימודיי . היה לי הרבה זמן פנוי , כי את שיעורי הבית הכנתי עוד בשעות הלימודים – בשיעור אחד סיימתי את שיעורי הבית של השיעור האחר . לא רציתי להפסיד את ההפסקות ולכן הכנתי את שיעורי הבית במהלך השיעורים . גרמנית לא למדתי מסיבות אידיאולוגיות , מתוך הזדהות עם פולין . אחרי הסכם ריבנטרופ- מולוטוב , הפולנים שנאו את הגרמנים שהשתלטו עליהם , ואני הייתי אז פטריוטית פולנית . הזדהיתי עם העם הפולני באופן מוחלט והתאבלתי על מותו של פילסוצקי . ההזדהות שלי הייתה יותר תרבותית מפוליטית , כי התעניינתי מאוד בתחומי תרבות שונים – ספרות , תיאטרון , סגנון לבוש וכדומה . את נפוליאון הערצנו , כי הוא עזר לפולנים . קשה להבין איך בבית ספר יהודי-ציוני הגיעו להזדהות כזו עם פולין . אולי ב"השומר הצעיר" זה היה אחרת , אבל אני תמיד הייתי שונה . ייתכן שזו גם הסיבה שהסכם ריבנטרופ-מולוטוב לא ממש הטריד אותי . חודשיים לפני המלחמה אמר לי קצין פולני , ששוחחתי איתו , שלדעתו אין מקום ליהודים בפולין . אחזור לימים בבית הספר . בחופש , לפני שנת לימודיי האחרונה ובחינות הבגרות , לקחתי שיעורים פרטיים וסיימתי את כל המבחנים בהצלחה . חלק מהתלמידים בבית הספר היו חברי "השומר הצעיר , " אבל אני השתייכתי לבית"ר . המורים , שהיו ציונים משכילים וקשורים למפא"י , הציקו לי כל הזמן : " איך את יכולה להיות בבית"ר ? עם מי את מסתובבת ? " ואכן , לבית"ר הצטרפו רק בחורים ואני , נערה בת , 14 הייתי הבחורה הראשונה שהתקבלה לתנועה הזו . הייתי מאוד גאה בכך . זאת הייתה חוויית ילדות מעצבת . אמרתי לעצמי : " אם בבית"ר אין בחורות , אהיה אני הבחורה הראשונה . " הצלחתי לשכנע את אחיי להצטרף לתנועה , אפילו את אבי , שהיה רוויזיוניסט . למעשה , " סחבתי" את כל בני משפחתי לסביבה הבית"רית . כל התנועות בחו"ל הושפעו מהאירועים בארץ . בבית"ר שמו דגש על ההכנה הצבאית ללחימה בארץ . עשינו תרגילים צבאיים והתחנכנו על ברכי "שתי גדות לירדן , זו שלנו , זו גם כן . " הרכבם של חניכי בית"ר היה שונה לגמרי מהרכבם של חניכי " השומר הצעיר . " . 2 הסכם אי-התקפה , שנחתם בין גרמניה לברית המועצות באוגוסט . 1939 . 3 יוזף פילסוצקי , נשיא פולין מ-1926 ועד למותו במאי . 1935

מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר