|
|
עמוד:12
שלא תשתכחנה ח ] ו " חס ושלום ] מישראל 5 F . " הרב אשלג חי בתקופה הסוערת שלאחר מלחמת העולם הראשונה , בה ובעקבותיה ראה סימנים של התחלת גאולה , וחיפש דרכים ליצירת כלי מחשבה שבהם יוכל להסביר לבני דורו את תורת הקבלה , שדרכה סבר למצוא מפתחות להבנה היסטורית-דתית של תהפוכות הזמן . בדברי הרב אשלג ניכרת קרבה גדולה לרעיונות של אוניברסליזם ; של שלום עולמי בין המדינות ; של שותפות אישית וחברתית קרובה בין הבריות , ותמך ב " אלטוראיזם " בין בני אדם ; . מכאן נקראת שיטתו גם בשם : "קומוניזם אלטרואיסטי . " התריע נגד אגואיזם , שראה בו סכנה עולמית , חיפש דרך לתנועה הקיבוצית בארץ ולתנועת העבודה , ונפגש גם עם כמה מראשי היישוב דאז , כמו משה שרת , חיים ארלוזורוב , דב סדן , ח " נ ביאליק ודוד בן גוריון . לרב יהודה לייב אשלג הייתה תפישה ייחודית ומרחיקת לכת , שצמחה על תורת הקבלה , וממנה הגיע לחזון חברתי-פוליטי , של קומוניזם אידיאלי ( מעין קיבוץ דתי אוטופי , ( שינותח על ידי להלן . בשעתו הוא נתפס כקוריוז , ודוד בן גוריון מספר בזיכרונותיו , שזכה להיפגש " הרבה פעמים " עם הרב אשלג , ושוחח אתו גם על קבלה וגם על סוציאליזם . להפתעת בן גוריון , הרב אשלג " היה אדוק דווקא בתורה הקומוניסטית , ושאלני הרבה פעמים , אם לאחר שתקום המדינה היהודית נשליט פה סדר קומוניסטי 6 F . " 5 רי " ל אשלג , ספר תלמוד עשר הספירות מהאר " י ז " ל , עם שני ביאורים מספיקים למתחילים הנקראים אור פנימי ..., ירושלים תרצ " ז , בהקדמה , אות א . 6 ראו סדרת מאמרים שכתב עליו , ועל הקשר שבין יהדות לסוציאליזם וקומוניזם בכלל , הרב א ' ביק ( שאולי , ( " המקובל רבי יהודה הלוי אשלג – ' הארי החי , '" בתוך : מראש צורים : מתקני חברה על טהרת הקודש , שלשלת היוחסין של אבות הסוציאליזם , ירושלים תשל " ג , עמ ' ; 103-123 הנ " ל , " בין האר " י הקדוש לקארל מארקס , " הדים , מה , 110 ( תש , ( ם " עמ ' ; 174-181 הנ " ל , " משנת קבלה וסוציאליזם : רבי יהודה הלוי אשלג , " בתוך : הם ומשנתם : מסות ורשימות-זיכרון על אישים וסופרים , ירושלים תשמ " ב , עמ ' ; 78-86 הנ " ל , " בין משנת הקבלה למארקסיזם : רבי יהודה הלוי אשלג , " בתוך : נצר משרשיו : מוצאו ועולמו היהודי של קארל מארקס , תל אביב תשמ " ד , עמ ' ; 69-77 הנ " ל , שתי מסות לבחינת היהדות והמרכסיזם , " הדים מב , , ( 1977 ) 106 עמ ' ; 105-216 אחיטוב , הרב אשלג , עמ ' ; 471 מאיר , אשלג , עמ ' . 637-640
|
|