|
|
עמוד:11
כאמור לעיל , פרקים יב-יד עוסקים בשורה של נושאים כלליים , המשקפים את התמורות שחלו בתחום הברכות במאות האחרונות . פרק יב מטפל בחידושים חקלאיים וטכנולוגיים ובהשפעתם על ברכות הנהנין , למשל , השבחת פרות , שכלול אמצעי שימור ואחסון של פרות וירקות וגידול במצעי גידול שונים . פרק יג דן בהשפעות גאוגרפיות , אקלימיות , תרבותיות וכלכליות על ברכות הצומח , ופרק יד עוסק במאכלים , בנוהגי אכילה ובדפוסי שולחן כגורמים בעיצובן של ברכות הסעודה . פרק הדיון והסיכום , החותם את המחקר , מציג בפני הקוראים את המסקנות העולות מן המחקר , למשל , התהליכים ההיסטוריים שהשפיעו על סוגיית המזון - גילוי אמריקה , כור ההיתוך של המטבח הישראלי ותהליך הגלובליזציה . כמו כן ידון פרק זה במזון העתידי ( למשל אצות ) ובהשלכותיו על ברכות הצומח . חלוקת הפרקים וסדר הצגתם מבוססים בעיקר על המיון ההלכתי ועל ההיררכיה של המאכלים בספרות הרבנית ' ) דיני קדימה בברכות . ( ' במקרה של קבוצת הקטניות חרגתי מעיקרון זה , והעדפתי להציגן לאחר הדגנים ולפני עצי הפרי משבעת המינים . הסיבה לכך היא שבמקומות רבים ( למשל באירופה ) הייתה חשיבות קולינרית ודיאטטית רבה יותר לקטניות מאשר לפרות ים תיכוניים , שלא היו מצויים שם ( למעט יבוא מוגבל . ( החלוקה ההלכתית לקבוצת קטניות ולקבוצת דגנים שונה מזו של הסיסטמטיקה הבוטנית המדעית . אשר על כן , הדגנים ( Gramineae ) רוכזו בקבוצת ' חמשת מיני דגן' אך גם בתת-הפרק ' דגנים שאינם מחמשת מיני דגן' ( למשל אורז , דורה ותירס . ( על בסיס עיקרון זה , הפגופירון , המשתייך למשפחת הארכוביתיים , הובא בפרק ' קטניות שאינן ממשפחת הפרפרניים , ' אף על פי שהוא אינו קטנית מבחינה בוטנית , אך נחשב קטנית לענייני הלכה שונים . בספרות ההלכה נזכרו מאות מוצרים מעולם הצומח . צר המקום מלהכיל את כולם בספר אחד , לכן התייחסתי למוצרים הבולטים והחשובים ביותר , ובמיוחד לאלה המשקפים את התמורות ואת החידושים שחלו בפרק הזמן הנידון . הפרקים מכילים ערכים שהם שמות הצמחים . הערכים נכתבו במידת האפשר במתכונת דומה : כותרת ראשית , כותרת משנה ותוכן הערך . הכותרת הראשית כוללת את השם העברי של הצמח ובסוגריים את שמו המדעי . נוסף על כך מובאים כינויי הצמח כפי שהם מופיעים בספרות ההלכה . צמח , שמקור שמו הוא במקרא או בחז"ל , צוין ראשון . השמות סודרו לפי סדר הלשונות הזה : יידיש , ערבית , לדינו , ספרדית , תורכית , איטלקית . כאשר עסקתי בלהג מסוים , כגון ערבית מרוקנית וערבית יהודית , ציינתי את השם בפני עצמו . כותרת המשנה מכילה רשימה של מוצרי המזון שהוכנו מן הצמח ונזכרו בשפות שונות בספרות התקופה . לא ניקדתי את שמות הצמחים והמוצרים מפני הקושי לדעת כיצד הם נהגו במדויק בקהילות היהודיות . הבנת הספרות היהודית המאוחרת מחייבת את הכרתה של הספרות היהודית הקדומה , שכן המקורות המאוחרים כפופים למקורות עתיקים יותר ומבוססים עליהם . אשר על כן , בתוכן הערך סקרתי באופן תמציתי את המידע הקיים על הצמח במקורות הקדומים יותר . הסקירה כוללת את אזכוריו במקרא , בספרות חז"ל ובספרות הראשונים . סקרתי בעיקר פרטים חשובים ורלוונטיים למהלך הדיון או פרטים המהווים סיכום מחקרי בנושאים אלו . ספר זה רואה אור בתמיכתם ובעידודם של גורמים שונים . תודתי נתונה לרשות המחקר והפיתוח של אוניברסיטת אריאל בשומרון בראשותו של פרופ' דוד וולף , שתמכה כספית בהוצאת הספר לאור . כן תודתי נתונה לפרופ' לאה מקובצקי , ראש המחלקה למורשת ישראל , לד"ר אורי צור , ראש המחלקה היוצא ולפרופ' אורציון ברתנא , ראש התכנית לתואר שני במחלקה למורשת ישראל , שעודדו אותי לפרסם את רשימותיי והעניקו לי עצה טובה וסיוע בנדיבות וברוחב לב . אני מודה גם לגב' שושי הייזלר , לגב' אפרת אנטמן ולגב' זהבה ולדמן שליוו אותי לאורך שלבי הוצאת הספר . עצותיהן והערותיהן סייעו בידי להוציא את הספר בצורה מתוקנת וראויה . אחרונים חביבים בני משפחתי , רעייתי היקרה , עינת , שנשאה בעול המשפחה ואפשרה לי להתפנות לכתיבת הספר , וכן ילדיי האהובים : אדירם , שהם , סביון , אוריין , כליל ותכלת . אברהם אופיר שמש
|
|