|
|
עמוד:12
שאלות נכבדות וחמורות אלה נדונו רבות בספרות ההלכה , ובמיוחד בתקופות גירוש ונדידת אוכלוסיות , כגון בתקופה שלאחר גירוש ספרד , ואף בדורות האחרונים בעקבות השואה הנוראה , ולהבדיל אלף אלפי הבדלות אחרי הנסים הגלויים של קיבוץ גלויות לארצנו הקדושה . שאלות אלה נעשות מורכבות עוד יותר כאשר מדובר בעקירתה הפתאומית של קהילה שלמה בעלת תרבות ייחודית , צביון וצבע שונים לחלוטין מכל המקובל כאן בארץ . למרות הגיוון הרב במקומנו , והקשיים המובנים מאליהם להסתגל לאורחות חיים שונים כל כך מכל מה שידעה הקהילה בעבר , כלום אפשר לצפות ממנה להפוך את עורה התרבותי והדתי בן - לילה , ואף בן - שנה , ולהיות ככל אחיהם ? וכאיזה אחים יהיו - אשכנזים , ספרדים או שמא מבני עדות המזרח ? כלום יוכלו זקני העדה , אבות ואמהות , לקבל בשוויון נפש עזיבת בניהם ובנותיהם את דרך אבותיהם ? מה יהיה גורלן של משפחות שסועות ומפורקות אלה , ומה יהיו התוצאות החברתיות , הנפשיות , הרוחניות והדתיות של תסריט מעין זה ? לשאלות אלו יש היבטים הלכתיים רבי - פנים , והן קשורות למדיניות הלכתית ולאופן הפסיקה המעשית . האם אחדות היא אחידות , או ערבות הדדית שסובלת את המושג של " נהרא נהרא ופשטיה " ( חולין יח ע " ב ; נז ע ?( א " וכן , היש ביכולתנו וראוי לנו לנהוג ב " סובלנות ליברלית " כזאת כאשר 5 מדובר בענייני איסורי דאורייתא , ויש מהם המוסכמים , לכאורה , על כל יתר עדות ישראל ? ברור , אם כן , שיש להבחין ולהבדיל בין סוגי השאלות בחילוקי המסורות , כגון בין דאורייתא לדרבנן ולמנהגי הקהילה , ואולי יש גם לחלק בין פסיקה ליחיד ובין פסיקה לציבור . כמו כן , ייתכן שיש להתחשב בהשלכות ובתוצאות של הניסיון לכפות שינויים מרחיקי לכת על רקמת הקהילה והמשפחות . הדיונים ההלכתיים המתבקשים הם בחלקם עקרוניים ובחלקם עוסקים בפרטים , אבל הקטגוריות הללו משולבות ומאוגדות לאגודה אחת תחת הכותרת הכוללת של מדיניות הלכתית .
|
|