|
|
עמוד:13
אלה סבבו עוד כמה מאות אלפים בפריפריה אוהדת ותומכת . אלה היו גוף המגשימים ההסתדרותי העיקרי בעלייה החמישית שבנה את ההסתדרות על כל מרכיביה , ובתוכה את ההתיישבות העובדת כולה . המלחמה העולמית הייתה השינוי הרדיקלי שקבע הכול באורחות כל יהודי באשר הוא , ופגעה בתנועת הפועלים הארצישראלית פגיעה קריטית . תנועת הפועלים בארץ - שורשיה , נשמתה , מילואיה - היו באותה גולה מושמדת . היא נבנתה בעיקר ממנה . הגולה החלוצית הייתה ההמון המגשים הציוני סוציאליםטי והיא נעלמה בחמש שנות המלחמה ולא היה לה תחליף . השוני המרכזי השני , קשור לראשון - רבים טוענים שהוא תוצאת הראשון - המלחמה על העצמאות והקמת מדינת ישראל בארץ ישראל . גם זה תהליך שבישר שינוי איכותי : ריבונות ועצמאות יהודית , התפתחות מהירה של מדינת ישראל - וראשיתו של משבר אובייקטיבי שבו מצאו עצמן המסגרות הוולונטריות שעמדו בבסיס מעשה הבניין הציוני טרם מדינה , נלוות , בעלות חשיבות יורדת , מיותרות . גם מלחמת העצמאות עצמה החלישה את התנועה הקיבוצית באופן ישיר ועקיף : החלישה בשל מספר ההרוגים , הפצועים ובעלי המום ( ששיעורם בקיבוצים היה גבוה יותר מחלקם המספרי ביישוב , ( החלישה בהרס יישובים , ובעיקר , בעזיבה גדולה מאוד לאחריה . ה"כעין מדינה" הסתדרותית שהייתה המדינה בפועל עד סוף מלחמת העצמאות - החלה להתפרק בעיקר בתחומי ההגשמה הוולונטריים שלה . התוצאות היו מפליגות : בעצם הקמת מוסדות המדינה היה שינוי מהפכני . המבנה ההסתדרותי הקודם נדחק מהיכולת הציונית האלטרנטיבית שהייתה לו לטובת המבנה החדש - מדינה ממוסדת , מושתתת על חוק וכפייה הקובעים את אורחותיה . המדינה החדשה לא נזקקה עוד לכוחות החלוציים הקודמים כמגשימים בלעדיים באותה מידה מכרעת שהייתה להם עד שקמה . התנועה ההתנדבותית כולה נמצאה מעתה לא פעם אנכרוניסטית , אנשיה נעו עכשיו מהארגונים הוולונטריים לתפקידים הממלכתיים , ובקיבוצים זה התבטא בעזיבה של כוחות מעולים בקנה מידה גדול , שחלק ניכר מהם אייש את המשרות הממשלתיות ואת מכוני המחקר שקמו אז בהיקף גדול .
|
|