בפתח הספר

עמוד:8

קובץ המקורות המוצע בזה מקיף את הציונות הדתית בכללה , ומנסה לשקף את כל גווניה וזרמיה : המזרחי , הפועל המזרחי על סיעותיו , הקיבוץ הדתי , בני עקיבא , נוע"ם , ברית חשמונאים ואפילו גופים ואישים שהזדהותם עם המזרחי הייתה חלקית בלבד . יתרה מכך , הקובץ מבקש לשקף לא רק את התמודדות הציונות הדתית בארץ ישראל עם השואה , אלא מעט מהתמודדותם של שליחיה ופעיליה בפזורה היהודית : בארצות הכיבוש ובארצות הסמוכות להן , בארצות הניטרליות ובארצות החופשיות , מארצות הברית ועד יפן . הקובץ חושף מקורות שלא פורסמו עד כה ומצייר תמונה מקיפה ומורכבת של הציונות הדתית בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה . ) 1945-1939 ( תרומה נוספת של הקובץ נובעת מהיותו משמר מקורות שנעלמים ונכחדים עקב מצבם הקשה של ארכיוני הציונות הדתית . מצבם הדחוק של ארכיוני הציונות הדתית נובע מסיבות שונות ומורכבות . ראשית , דומה כי נעדרת מודעות מספקת בקרב הציבור הדתי לתיעוד היסטורי במובן האקדמי . זוהי שאלה של סדרי עדיפויות : יהודים דתיים רבים מעדיפים עיון בדף גמרא או בפרשת השבוע על פני רישום זיכרונות והנצחת קורות . ואולי יש כאן גם משום צניעות , היפוך לתחושת " כוחי ועוצם ידי . " סיבה אחרת למצב זה נעוצה בקשיי תקציב . לעומת תנועות הפועלים , שגייסו כספים להקמת מוסדות התיעוד שלהן בבסיסי כוחן במשקים ובהסתדרות , הייתה תנועת המזרחי–הפועל המזרחי לאחר מלחמת העולם השנייה תנועה ענייה בעלת יישובים צעירים שנזקקו לתמיכה , והיא התקשתה לעמוד בנטל התיעוד . תיעוד רב ערך אבד עקב תנאי אחסון בלתי הולמים . אמנם משנות השמונים של המאה העשרים ניכרה תמורה בעניין זה עם התפתחות פעולתם של המכון לציונות דתית וארכיון הציונות הדתית , המכון לחקר המחתרות והמכון לחקר השואה באוניברסיטת בר–אילן . ואולם בעיות תקציביות ואחרות מוסיפות להקשות על שימור מקצועי ותפקוד מלא של הארכיונים הדתיים . מניסיוני חוויתי את היעלמם ללא עקבות של פרטיכול , שצוטטו בידי חוקרים ראשונים . לבעיות שימור התיעוד בארץ יש להוסיף את מיעוט התיעוד העצמי של היהדות הדתית בכלל ושל תנועת " תורה ועבודה" בפולין בפרט בתקופת השואה . עובדה זו נעוצה בגורל המיוחד ליהודי הדתי בארצות הכיבוש . הופעתו החיצונית של היהודי הדתי וציוויי הדת הקשו על היטמעותו בסביבה והישרדותו כפרט וכקבוצה ; דבקותו במשפחה בזמן סכנה ברוח ערכי היהדות צמצמה עוד יותר את סיכויי ההישרדות ואפשרויות התיעוד . מסיבות אלו ואחרות הקובץ שלפנינו מתפרסם רק עתה , למעלה משישים שנה מתום מלחמת העולם השנייה ומהשמדת יהודי אירופה . אולם נראה כי הרקע לעיכוב אינו רק מגזרי , אלא נעוץ גם בסיבות כלליות יותר , ועובדה היא שקובץ מקורות כולל על היישוב והשואה ) לעיל ( הופיע גם הוא רק לפני מספר שנים . אשר לקובץ עצמו – המקורות המופיעים בו הם כולם מקורות ראשוניים ובכלל אלה בעיקר מקורות ארכיוניים , עיתונים , כתבי עת וספרים בני התקופה . התעודות הארכיוניות כוללות : דיונים שהתנהלו במוסדות הציונות הדתית – המרכז העולמי של

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר