מראות סדוקות ראייה, דמיון והבנה עצמית בהגותם של לודוויג ויטגנשטיין ואייריס מרדוק

עמוד:6

של חקירה אישית הדנה באופן שאינו מטפיזי בתנאי האנושיות והחיים ובאפשרות של שינוי פנימי בצורת ההסתכלות של הסובייקט . באמצעות ניסויי מחשבה מורכבים ודרכי חקירה בלתי אורתודוקסיות הוא מקרב את עבודתו הפילוסופית ליצירה ספרותית . התמודדות שונה עם אותה התמה מציעה אייריס מרדוק הדנה בעבודותיה הפילוסופיות במסעות פנימיים , מסעות שהיא מציגה באמצעות הסוגה הספרותית של הרומן הראליסטי . מרדוק הפילוסופית העניקה לליברליזם המערבי כעמדה פוליטית מסגרת מטפיזית שבאמצעותה ניתן להסביר ולהצדיק את ערכיו , ולליברל מהרחוב אפשרה הבנה עצמית מורכבת מתוך חיבור עמוק למסורת המטפיזית המערבית . עמדתה הציעה פרשנות הכורכת יחדיו את אפלטון , קאנט ופרויד לכדי מסגרת פילוסופית , שעל רקעה יכול הפרט להבין את חייו ומשמעותם מבלי שייבלע לתוך מערכת שמעבר לו , והספרות שימשה אותה כעזר כנגד הפילוסופיה אשר אינה יכולה לגעת בחייהם הייחודיים של אינדיווידואלים קונקרטיים . חלקו השני של הספר מוקדש ליצירותיהם של סופרים ומחברי רומנים אשר מגלמים ביצירותיהם ניסיונות להציג ולהבין את חייהם של יחידים קונקרטיים . הם עושים זאת באמצעות יכולתה של הספרות להציג יחידים על רקע הקשר ממשי , זמן ומקום מסוימים ומתוך יחס למונולוגים הפנימיים שלהם כניסיונות להבנה , להצדקה ולשינוי עצמיים . בהקשר זה נחקרו יצירותיהם של אהרן אפלפלד , חורחה לואיס בורחס ופרנץ קפקא , אשר לכל אחד מהם חרדות ייחודיות ואופני כתיבה שונים המכוונים אל אפיון העצמיות ומובנה . בהקשר זה הספר מתמקד באספקטים התרפויטיים של היצירה הספרותית המאפשרת לסופר לצלול אל עצמיותו וגם אל התת מודע של צורת חייו ולדלות משם תובנות מטרידות לצד הארות משחררות . אבי שגיא עורך הסדרה

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר