|
|
עמוד:5
סדרת הספרים "פרשנות ותרבות" האדם הוא יש מפרש . בני אדם , יחידים וחברות , מנהלים את חייהם תוך פירוש מתמיד של מעשיהם , ערכיהם , עולמם ומכלול פעילותם . מעשה הפרשנות אינו רק נחלתם של חוקרי תרבות , אלא הוא בראש ובראשונה נחלתו של האדם הפועל בעולם והמנסה באופן מתמיד לתת פשר למרחבים השונים שבהם הוא פעיל . הפעילות הפרשנית היא אחד ממאפייניו הבולטים של הקיום האנושי . האדם כיצור חושב אינו מסתפק בעשייה ; אדרבה , עשייתו מלווה בהסבר או בהבנה של מעשיו . אמנות הפרשנות משוקעת בדרך כלל בפעילות הפרקטית עצמה , והיא איננה מוארת באורה של התודעה וההכרה השיטתית . ואולם לעתים קרובות נעשית הפרשנות למושא עצמאי ; או אז מוסטת תשומת הלב ממרחב הפעילות המעשית אל המרחב התאורטי . מעבר זה מסמן את ראשיתה של העבודה השיטתית המושקעת בפענוח , בניתוח ובתיאור של מרחבי הפעילות האנושיים , שבהם מגולמת באופן מובלע פרשנות . העבודה השיטתית הזאת היא עבודתו של התאורטיקן והיא מציינת את הפיכת הפרשנות המובלעת בפרקטיקה למומנט עצמאי . סדרת הספרים " פרשנות ותרבות" עוסקת במומנטים פרשניים . הספרים הכלולים בה עוסקים במרחב הפרשנות על מכלול היבטיו : פרשנות של טקסטים ספרותיים , פילוסופיים , דתיים ואחרים , פרשנות של תרבויות וחברות . סדרת הספרים כולה מתייחדת בניסיון להציע קריאה פרשנית חדשה ומאתגרת . * * * ספרו של יואב אשכנזי מוקדש לרעיון העצמי ( self ) כמסע של התבוננות פנימית . מסע זה כרוך בעיצוב מחדש של תוכני התודעה , דרכי הראייה והרגש של האינדיווידואל . תפיסה כוללת זו המזהה את המסע של העצמי עם עיצוב תודעתי מצויה אצל הוגים ויוצרים רבים מאוגוסטינוס מהיפו ועד לודוויג ויטגנשטיין . אכן , עיקר דיונו של הספר מתייחס אל סופרים ופילוסופים שמסע זה והתהליכים הפנימיים המכוננים אותו עומדים בבסיס יצירותיהם . הנחות יסודיות אלו מאפשרות לאשכנזי לגבור על הדיכוטומיה המוכרת בין פילוסופיה לספרות ולהמירה בתובנה כי שתיהן תורמות באופנים שונים וחשובים לפיתוחה של אינדיווידואליות ייחודית . החלק הראשון של הספר מציג את התזה המרכזית באמצעות פרשנות חדשה ליצירות פילוסופיות וספרותיות שנכתבו במאה העשרים . מערכת המושגים הבסיסית שעליה נשען הספר היא מן המסורת הוויטגנשטיינית . ויטגנשטיין מפתח מתודה
|
|