מוקי צור: עדות לוחמת

עמוד:11

המדינה לא נפתרה בעיית המימון . המדינה מימנה את אחד הטירונים הגדולים בחיי הקיבוץ : את הפילוג בין מפ " ם למפא " י . 1953-ב אז היה ברור : הקיבוץ לא הצליח למנוע את האסון , כשהעולם הפוליטי לא הסתדר עמו . בשנים ההן המדינה התמסדה במהירות . אתגריה גוונו והצורך ביצירת " מנופים " ו " גיבוי " ממקורות נוספים רק גדל . תחושת המצור של הקיבוץ המאוחד גברה ותחושת המחויבות להאבק נגד זרמים שהתהוו בחברה הישראלית ותרבותה היו חלק בלתי נפרד מהסיפור . באותן שנים , באיחוד הקבוצות והקיבוצים היריבה התבססה הרגשת ביטחון , כי הממשלה והמדינה מאמינים במה שהקיבוץ מאמין ואפשר לפתוח חלונות , להסתגל , לקבל את השלטון . רבים חשו מחויבות כלפי הסובב , שמשמעותה היה לחוש ביטחון כי לא ילחצו על הקיבוץ ולא יצנזרו את הפעילות שלו בקרב הנוער , בתרבות ובלימודים . בקיבוץ המאוחד ובקיבוץ הארצי , שידעו מה כוחה של המדינה בהסרת התמיכה , היתה דאגה עמוקה . דווקא בימים ההם של הממלכתיות , בהם רצה בן גרריון להחליף תנועות מתנדבות וקהילות עצמאיות בצבא של עם בעל משימות וחלומות , היה ברור כי הוא מסיר את התמיכה ההכרחית לתנועות מתנדבות הקרובות לו ברוחו ובדרכו . לא עלה על הדעת להסיר תמיכה מתנועות דתיות רחוקות , כי כאן ישבר בסיס ההסכמה הפוליטית , אך ניתן להוכיח כוחה של ממלכתיות מאחדת בחיסול תנועות נוער קרובות . לא נעשה מחקר כמה היה בשנות החמישים והששים הונם של מלכ " רים , אנשי המגזר השלישי , המתנדב שלא למטרת רווח . הקשר האינטימי בין התנדבות לבין פוליטיקה נעלם רק לאט לאט . בראשית המדינה פנקסי חבר של מפלגות היו הכרחיים לכניסה למערכת , שהמפתח המפלגתי היה נר לרגלה . אולם השחרור מהמערכת הפוליטית לא היה שחרור מהצורך לממן פרויקטים ציבוריים , חברתיים ותרבותיים . להיפך . הקרנות של הקיבוצים עברו תחנות רבות בדרכן . השינויים שחלו במשק הישראלי השפיעו על תפקידיהן . הן עברו למגזר המלכ " רים בדרך תפקודן ובייעודן גם יחד . יעקב זק חש כל הזמן כי הוא עומד על המשמרת : בראש קרן שצריכה למלא עדיין תפקיד חיוני . גם כאשר קיבוצים החלו לחוש את השינויים בסביבה שלהם היה ברור לו , שהקרן יכולה וחייבת להמשיך לשאת על גבה את המפעלים בהם תמכה . נראה כי יש צורך במימון עצמאי לקיבוצים בקרב שלהם על התפתחותם . היו כאלה שאמרו כי הקיבוצים צריכים להעניק את הסמכות לבנקים המממנים את פעילויותיהם ולא לעסוק בפעילות משקית עצמאית . על רקע זה התגלו חילוקי דעות בין מנהיגות התנועה ובתוכה . אין כיעקב זק כדי להעיד על הדרמה שהסתמנה , לא כחוקר אובייקטיבי אלא כעדות של צד לוחם .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר