|
|
עמוד:8
היהודים היו פעילים מאוד בנידון . וכמובן לא היינו שוכחים את מערב אירופה , בייחוד ארצות דוברי שפות רומאניות , שבהן נמצאו מפלגות וארגונים אנרכיסטיים למיניהם . גם להם היתה רשת עיתונות , הוצאות ספרים וכדומה . קשה לעמוד על ההיקף המספרי של התנועה ; אולם מתגובת השלטונות ערב מלחמת העולם ואחריה — למשל גם בימי רפובליקת ויימאר הגרמנית — ניתן ללמוד , כי הפחד מפני אנרכיסטים , או כאלה ש"הוענק להם התואר , " היה רב . מעידה על כך גם פרשת מאסרו והוצאתו להורג של המחנך האנרכיסטי פרנצ'סקו פירר בספרד של טרם מלחמת העולם הראשונה או פרשת בוואריה שבאחריתה נרצחו אז אייזנר ולנדאואר . אחרים — אריך מיהזם וארנסט טולר — נידונו לעונשי מאסר ארוכים . לכאן גם שייכת פרשת מקס הילץ ( Hoeltz ) שמיהזם נאבק על חפותו . בשלב זה של התנועה האנרכיסטית — ולא דיברנו על האנרכיזם במאה הי — ט" קרקע צמיחתה של התנועה האנרכיסטית היתה כלל התנועה הסוציאליסטית . אכן , גם אחר מלחמת העולם הראשונה עדיין מדובר בתקופה שמותר לכנותה כמעמדית , על נוכחות מלחמות קיום פרולטאריות לסוגיהן . ברור , שגם תקופה זו הצמיחה שורה של אישים מרכזיים , שהשפעתם היתה רבה על התפתחות האנרכיזם . לכתבי עת כמו הסוציאליסט בעריכת לנדאואר , קין ופנל ( Fanai ) של מיהזם , נודעה חשיבות . גם עיתונים שונים כגון פיייהייט בגרמניה או איבייערשטימע היידי בארצות הברית , שהופיע במשך יותר משבעים שנה , עיצבו דעת קהל . מלחמת העולם השנייה הרסה את מרבית היבול הזה עד היסוד . תהום אפלה השתרעה בין 1933 ל . 1945 הכחדת שליש מהעם היהודי היתה אך שיא בכלל האבידות שעמים רבים סבלו . על העולם הכללי היה להתעורר מקפאונו ולבנות את עצמו מחדש . תהליך זה נמשך שנים . למעשה , רק ב 1968 חלה התעוררות . תנועת הסטודנטים וכל שהקיפה סביבה , הולידו מחשבה חברתית חדשה . קשה לקבוע אם ובאיזו מידה הושפעה מהמחשבה האנרכיסטית הקלאסית . נראה שהיה בה הרבה מן האותנטיות האנרכיסטית ; הרי בחוגים מסוימים החלו מופיעים מחדש הוגי דעות אנרכיסטיים שהיוו
|
|