מבוא קרל שמיט, היהודים והמדינה

עמוד:יג

היא רבת פנים ולצד האנטישמיות שבה היא כוללת גם היבטים אחרים , ושהלגיטימיות הפוליטית , התיאורטית והאינטלקטואלית של היבטים אלו של יצירתו של שמיט אינה נפגמת בשל כך שמבחינות אחרות יצירה זו היא אנטישמית במובהק . לצד ההסתרה , ההשכחה וההמעטה בחשיבותם של שיתוף הפעולה של שמיט עם הנאצים , של תרומתו ללגיטימציה המתגלגלת של הפתרון הסופי ושל השמדת היהודים המאפיינים את הספרות על שמיט , מתעוררת עתה - ככל שהעובדות מתבהרות וככל שהאמת על האיש , על פועלו ועל יצירתו מתגלה - מערכת חדשה , רדיקלית יותר ומעניינת יותר מבחינה תיאורטית , של שאלות : אפשר שגם אם כל מה שנאמר על שמיט אמת הוא , עדיין אין בכך כדי לערער על חשיבותו כהוגה ועל הלגיטימיות של יצירתו כתרומה תיאורטית שיש ללמוד אותה , לחקור אותה , אולי גם לבקר אותה , כשם שאנו לומדים , חוקרים ומבקרים כל פילוסוף פוליטי אחר . באופן פרדוקסלי לכאורה , דווקא השמיטיאנים המובהקים מצדדים במשתמע בחרם על שמיט בגין האנטישמיות שלו ושל הגותו : אם מסתירים את העובדות או מטשטשים את חומרתן , כנראה חושבים שהצגה מלאה שלהן לא תאפשר עוד להתייחס ברצינות למפעל כולו . זרקא , לעומת זאת , מעולם לא טען שיש להחרים את ספריו של שמיט , לשרוף אותם או לחדול מלעסוק בהם . אבל הוא יצא נגד מגמת ההסתרה וההמעטה בערך המחויבויות הנאציות והאנטישמיות של שמיט . הוא גם העלה את השאלה על סדר היום הציבורי : הכותרת המקורית של הספר היא , Un detail nazi dans la pensee de Carl Schmitt ובעברית : פרט נאצי בהגותו של קרל שמיט . ה " פרט" בכותרת ספרו של זרקא איננו " פרט" כלל ועיקר . הוא רמז אירוני לדבריו של ז ' אן מארי לה פן , מנהיג הימין הרדיקלי בצרפת , שאמר כי אושוויץ הייתה "פרט" בהיסטוריה הגדולה של אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה . לה פן איננו מה שמכנים "מכחיש שואה . " אין הוא כופר בהתרחשותה של ההשמדה . הוא רק חושב שהיו דברים חשובים ממנה . יש הקבלה , לפי דעתו של זרקא , בין דבריו של לה פן ובין ההכרה באנטישמיות ובנאציות של שמיט , והסירוב להעניק להן חשיבות מכרעת ביחס לדברים האחרים המצויים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא