|
|
עמוד:12
הוויכוח הפוליטי בין המפלגות ובתוכן השפיע רבות על החיץ בין התנועות הקיבוציות גם כאשר פחתו הוויכוחים האידיאולוגיים על דרך החיים הקיבוצית . היוזמות לאיחוד עלו לסדר היום וירדו ממנו במשך עשרות השנים מאז נוסדו התנועות . פעמים באה היוזמה מתוך צרכים מקומיים של יישובים סמוכים , פעמים מתוך לחץ של מנהיגי המפלגות , ופעמים , מעטות ביותר , מתוך יוזמה של מנהיגי התנועות . הניסיונות השונים לא הביאו לתוצאה מעשית מפני שהנהגות התנועות לא מצאו שפה משותפת ואינטרס משותף כדי לממש את רעיון האיחוד . בתקופה שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה היה הוויכוח הפוליטי על דרכי ההגשמה חריף ביותר . הבכורה הייתה לקיבוץ המאוחד כתנועה הגדולה ביותר , שנראה היה כי דרכה מתאימה ביותר לצורכי ההתיישבות והביטחון של היישוב . למרות זאת שמרו שתי התנועות האחרות על דרכן העצמאית ולא הראו רצון רב לאיחוד , ובוודאי לא לקבלת דרכו של הקיבוץ המאוחד . השייכות הפוליטית למפא"י עד אמצע שנות הארבעים , של הקיבוץ המאוחד ושל חבר הקבוצות גם יחד , לא קירבה ביניהן . לחץ המנהיגות המפלגתית לאיחוד ביניהן רק הבליט את החיץ המפריד . אין כמו הפילוג בקבה"מ לאחר קום המדינה כדי להוכיח כי למרות הזהות בדרך החיים הקיבוצית , חילוקי הדעות הפוליטיים הובילו לפילוג . כך גם ההתקרבות הפוליטית בין הקבה"מ לקבה"א במסגרת מפ ( 1954-1948 ) ם" לא הביאה להתקרבות בדרך החיים הקיבוצית . בטרם מדינה נתפסה התנועה הקיבוצית כלוז של החברה הישראלית , מעצם נכונותה להעמיד עצמה לרשות העם היהודי ומעצם נכונות חבריה להעדיף את האינטרס הלאומי על פני האינטרס הקיבוצי או האישי . הקמת המדינה הביאה לשינוי מהותי במעמדה של התנועה הקיבוצית על זרמיה השונים . מוסדות המדינה החליפו את התנועה הקיבוצית במילוי המשימות הלאומיות של עם ישראל . הממלכתיות החליפה את הוולונטריות . אף שנראה היה כי המדינה הצעירה עדיין צריכה את העוצמה הגלומה בתנועה הקיבוצית , הרי שהחל תהליך של ירידת הצורך ועמו ירידת ערכה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית . אחת התופעות שהבליטה את השינוי שחל בתפקידה של התנועה הקיבוצית בחברה הישראלית הייתה כשלון קליטת העלייה הגדולה של שנות החמישים . בשנות השישים והשבעים קמו לתנועה הקיבוצית קבוצות של מתחרים מקרב האוכלוסייה העירונית , שנטלו ממנה את מעמד הבכורה בחברה הישראלית . היו אלה האליטות הצבאית , הכלכלית , התקשורתית והאקדמאית . האתוס הקיבוצי שהיה סמל לחברה הישראלית וגאוות החברה הקיבוצית הלך ונשחק . מקום המדינה ועד סוף שנות השבעים היה שיעור אוכלוסיית הקיבוצים מתוך כלל אוכלוסיית המדינה - לא יותר 3 % -מ בממוצע , אך
|
|