הקדמה: הקבוצות השיתופיות ופרקי הספר

עמוד:13

הקדמה : הקבוצות השיתופיות ופרקי הספר יובל דרור הקבוצות השיתופיות הפרושות ברחבי ישראל הן תופעה קומונאלית בת כחצי יובל שנים ( ששורשיה החלו לצמוח עוד בראשית שנות ה . ( 70 תחילתה בקיבוץ העירוני "ראשית" שנוסד בירושלים ב 1979 ובחוות ההכשרה הראשונה של תנועת הנוער העובד והלומד שהוקמה סמוך לחיפה ב . 1981 כיום , בראשית המאה ה , 21 היא כוללת מעל 2000 חברים הפזורים ברחבי הארץ בארבעה קיבוצים עירוניים ( ובקיבוץ עירוני נוסף שעדיין לא החליט סופית היכן ישכון ;( בקומונות "תנועות בוגרים" של ארבע תנועות הנוער החלוציות - הנוע"ל , המחנות העולים ( המחה , ( ע" השומר הצעיר ( השוה"צ ) ותנועת הנוער הציונית העולמית הבונים דרור , ובחמישה "קיבוצים חינוכיים" של תנועות נוער ועלומים אלה . הקבוצות השיתופיות לשני סוגיהן , שיפורטו מיד להלן , ממשיכות במידה רבה את מפעליה של התנועה הקיבוצית תוך שמירת קשר איתה - ובו בזמן מהוות התפתחות חדשנית ועצמאית , בהנהיגן דרכי שיתוף שונות מאלו הקיבוציות הקלאסיות ( ובודאי המופרטות של היום . ( קבוצות אלה שמות דגש בעשייה חינוכית קהילתית כפרנסה ואינן מסתמכות על חקלאות ותעשייה כבעבר , והן קבעו את מיקומן בעיקר באזורי פיתוח עירוניים ולא "בהתיישבות העובדת , " כלקח ממערכת היחסים ההיסטורית הטעונה בין "ישראל ( הקיבוצית ) הראשונה" ל"ישראל השנייה" של עיירות הפיתוח הסמוכות . הקבוצות השיתופיות החדשות נחלקות , ברובן , ל"קיבוצים העירוניים" ול"תנועות הבוגרים של תנועות הנוער" הקשורות גם ל"קיבוצים החינוכיים . " להלן תיאור כללי של שתי קבוצות אלה . בנספח לספר מובא מידע עדכני , מעין " תעודת זהות" קצרה של כל אחד מחמשת "הקיבוצים העירוניים" וחמשת " הקיבוצים החינוכיים" של תנועות הנוער ובה הפרטים האלה : שנת ההקמה ,

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר