|
|
עמוד:8
הבית ומקום העבודה , בין התחום הפרטי והתחום הציבורי , והאם יכולים אלה ללמדנו דבר-מה על האישה בכלל ? בצורה פשטנית היה אפשר להניח כי בקיבוץ המסורתי שהצהיר על עמדות שוויוניות כלפי חברותיו - כמו כלפי כל חבר בקהילה , וטכנית הפקיע רבות ממלאכות הבית , הטיפול בילדים והחינוך מן המשפחה , והעבירן לאחריות הקהילה השלמה , בקיבוץ כזה תיסלל הדרך לאישה להגיע להישגים ציבוריים ומקצועיים יותר מחברותיה העירוניות . כך , נראה הקיבוץ כחברה האנושית הראשונה שייעשה בה תיקון היסטורי של הפער בהישגיהם ובמעמדם של גברים ונשים , כפי שהוא מוכר לנו בכל החברות האנושיות . ואולם , כבר במחקרים הראשונים שנעשו בנושא לא התאמתה הנחה זו והם הראו בצורות שונות כי גם בקיבוץ נשארו הנשים פחות או יותר במסגרת עיסוקיהן המסורתיים , וזכו למעמד שולי בהנהגת הקיבוץ או התנועה הקיבוצית . הפירוש לממצאים אלה , ובעיקר בשאלה עד כמה הייתה התפתחות מפתיעה זו מרצונן של הנשים עצמן , שנוי עד היום במחלוקת . יש הטוענים בתוקף כי שוויון איננו מושג טכני , ושוויון-ערך בין נשים וגברים קיים , והיה קיים מאז ומעולם , בקיבוץ . יש הרואים במקרה החברה בקיבוץ סיפור על שוויון שהוענק , ו'הוחזר' על ידי הנשים עצמן , מה שמהווה הוכחה נחרצת לשליטת הגורל הביולוגי בחיי האישה ובמעמדה . אלה , וגם אחרים , גורסים כי אישה שרצתה בכך , יכלה להגיע לכל עיסוק או עמדת הנהגה שחפצה בה , בלא כל קיפוח , אפליה או הגבלת צעדים מצד הגברים או בגלל מבנה החברה . אחרים מטילים ספק אם הזדמנות שווה ניתנה אי פעם 'באמת' לחברות הקיבוץ , גם בתקופת הבראשית שעיצבה את דמות הקיבוץ בארץ . ויכוח זה ידוע היטב . אך היכן עומדים אנו בנושא זה לקראת שנת המאה לקיום הקיבוצים ? מה הקשר בין שינויים שאנו עדים להם במערכת הקיבוצית , ושאלת מעמדה של החברה בקיבוץ ? במסגרת שאלות היסטוריות , חברתיות ואינטלקטואליות אלה , מהווה עבודתה של אביבה זמיר נדבך נוסף ומרתק . היא נוגעת בכמה
|
|