|
|
עמוד:9
ומשה שרתוק ( שרת . ( שלושתם , שבפולקלור של תקופתם נקראו "שלושת הגיסים" ( משה היה אחיה של רבקה אשת רב , ושל עדה אשת אליהו , ( היו בני אותה שכבת גיל ובני מחזור אחד , המחזור הראשון לגימנסיה העברית ביפו . במהלך לימודיהם היא היתה לגימנסיה העברית הרצליה שבתל אביב , ראשונה לבתי הספר התיכוניים העבריים : כל המקצועות נלמדו בה בעברית , 5 ולשונות אירופה נלמדו בה כשפות זרות . קשרי רעות ואחווה נוצרו בין השלושה עוד מימי לימודיהם , גם בזכות מקום מגורי הוריהם בפרבר הגנים המודרני והמטופח של יפו , שזה מקרוב החליטו מייסדיו לקרוא לו בשם המקראי תל אביב . רק מיעוט מבין תלמידי הגימנסיה היו בנים לתושבי הפרבר , ואף זה תרם לקשרי האחווה בין השלושה . קשרי אחווה אלה עמדו בכל תהפוכות הזמן , נתחזקו והיו לקשרי משפחה . קורות השלושה היו שזורים בהגשמת החזון הציוני , ופעילותם הציבורית בלטה בתנועת העבודה , שנתנה לחזון צביון מיוחד . רוב ימיהם היו חשופים לציבור וחייהם היו צמודים למאורעות העיקריים של התקופה , ומסכת חייהם ראויה לשמש נושא לכתיבת סאגה משפחתית בידי אמן יוצר , רומן אפי גדול על רקע הישוב העברי החדש בהתהוותו . לא רק בני אותו גיל ואותו מחזור לימודים היו . שלושתם אף התחילו באותו זמן את פעילותם בציבור , ותוך פרק זמן לא ארוך צמחו למלא בו תפקידים מרכזיים . משה שרת היה למעצבו של שירות החוץ , תחילה של התנועה הציונית ושל הישוב , ולאחר מכן - של מדינת ישראל הצעירה . אליהו גולומב מילא תפקידים מרכזיים בהסתדרות העובדים , אך עיקר משימת חייו היתה קשורה בעיצוב כוח המגן של הישוב , ואילו דב הוז לא הספיק לנתב את כשרונו אל משעול אחד , ובחיבור זה ננסה לשקול ולהבין , מדוע אירע הדבר . במשך עשרים שנות שלטונו של המנדט , עד היום שבו נספה בתאונת דרכים בסוף , 1940 מילא תפקידים רבים ומגוונים במוסדות ציבור שונים . הוא אכן היה הרב גוני מבין השלושה . אך אולי גם משום ריבוי התפקידים נתגלתה בו תכונה נדירה של פעיל ציבור אמיתי : יכולתו למלא כל תפקיד המוטל עליו ללא הכנה מוקדמת , כשמופיעות בעיות חדשות ופתרון מן המוכן אין להן . זו היכולת הנחשבת כאחת מתכונות היסוד שמדינאי אמיתי ניחן בהן . במציאות הפוליטית של חברה דמוקרטית , קיים מעין דירוג של חשיבות בין פעילי ציבור לסוגיהם , המסייעים יחדיו בארגונה היעיל של החברה . אנו מבחינים בין העסקן , ( Functionary ) הפוליטיקאי , ( Politician ) המדינאי ( Statesman ) והמנהיג . ( Leader ) שני הראשונים שייכים יותר לצד המקצועי
|
|