|
|
עמוד:11
הראשונה מזה שבירושלמי , בעוד שיש בו רק כ 80 אחוז יותר חומר הלכתי מכפי שיש בירושלמי . אם נתבונן בחומר עצמו ניווכח לדעת שמסדר הבבלי של סוגייתנו לא לקח את החומר שלו מן הירושלמי . כמעט שליש מהחומר הבבלי מרוכז סביב ההלכות הנוגעות למשכיר בית לפני פסח או ביום י״ד , חומר שמיוחס לרב נחמן בר יצחק ושאין לו מקבילה בהלכה א של הירושלמי , ומקצתו נמצאת בירושלמי פ״ב ה״ב . זאת ועוד : הירושלמי מרחיב 8 בעניינים שהבבלי מקצר בהם , והבבלי עוסק בעניינים שהירושלמי אינו עוסק בהם . אופיו של החומר ההלכתי בשני התלמודים , על אף ההבדל הכמותי והתוכני , דומה מאוד : שני התלמודים מבקשים להביא ברייתות וחומרים אחרים בתוך מבנה של שקלא וטריא . עם 9 זאת , יש לציין כי בסוגיית הירושלמי אין זכר להפשטה והמשגה של דיונים קונקרטיים . ירושלמי ( כז ע"ב ) חורי הבית העליונים והתחתונים והיציע והחדות והעלייה וגג הבד וגג המגדל בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות אוצרות היין ואוצרות השמן ואוצרות הפירות אינן צריכין בדיקה ניחא העליונים והתחתונים הדא אמרה לא חשו לנפילה אמר רבי יוסה תיפתר שהיו שניהן סמוכין לכותל אחד למעלה מעשרה ואחד למטה מעשרה והא תנינן חדות הדא אמרה שלא חשו לנפילה מתיירא הוא התינוק לילך לשם וחש לומר שמא נתגלגל חמץ שם תיפתר בחדות שיש לה ליזביז וגג הבד וגג המגדל הדא דתימר בגבוהין שלשה טפחים אבל אם אינן גבוהין שלשה טפחים כארץ הם ובאותו שלא נשתמש בו חמץ אבל באותו שנשתמש בו חמץ אפילו גבוה כמה צריך בדיקה אמר רבי מנא ויאות כן אנן אמרין הדא פיפייארות אפילו גבוה כמה לא תהא צריכה בדיקה בבלי ( ח ע"א ) כל מקום שאין מכניסין כו׳ . כל מקום לאתויי מאי ? – לאתויי הא דתנו רבנן : חורי בית העליונים והתחתונים , וגג היציע , וגג המגדל , ורפת בקר , ולולין , ומתבן , ואוצרות יין , ואוצרות שמן – אין צריכין בדיקה . רבן שמעון בן גמליאל אומר : מטה החולקת בתוך הבית ומפסקת – צריכה בדיקה . ורמינהו : חור שבין אדם לחבירו – זה בודק עד מקום שידו מגעת , וזה בודק עד מקום שידו מגעת , והשאר מבטלו בלבו . רבן שמעון בן גמליאל אומר : מטה החולקת בתוך הבית , ועצים ואבנים סדורים תחתיה , ומפסקת – אינה צריכה בדיקה . קשיא מטה אמטה , קשיא חורין אחורין ! –חורין אחורין לא קשיא ; הא – בעילאי ובתתאי , והא – במיצעי . מטה אמטה לא קשיא ; הא – דמידליא , הא – דמיתתאי . 8 כ 19 % של החומר ההלכתי בירושלמי נסב על ענייני בדיקת חמץ לאור הנר , ועוד 36 % על המקום שבו בודקים , לעומת כ 158 מילים על בדיקה לאור הנר בבבלי ו 290 מילים על מקומות שבהם מחויבים לבדוק , והם מהווים בסך הכול כ 15 % של החומר ההלכתי בבבלי . לעומת זאת יש בבבלי ענייני הלכה שלא נגעו בהם בירושלמי למשנה זו כענייני המשכיר בית ודין ״הפת שעיפשה״ , סך הכול 2 › 1 מילים או . 12 . 2 % 9 המונח " המשגה" הוא תרגום עברי למונח שטבע לייב מוסקוביץ בהקשר זה , , conceptualization עיין ספרו . Talmudic Reasoning : From Casuistics to Coceptualization , Tubingen , 2002 כך , בבבלי אנו מוצאים את ההפשטה ״דבר הגורם לממון כממון דמי״ שאינה בירושלמי , ועיין בעניין זה גם להלן , בפרק ה , "דבר הגורם לממון . "
|
|