|
|
עמוד:130
ואינם נוטלים חלק במתרחש סביבם . בקבוצה הקטנה תופעות כאלה נדירות יותר , ולכן קבוצות קטנות שכיחות יותר בגן הילדים . לעתים קבוצות כאלה נוצרות באקראי , ולעתים הגננת היא זו שמארגנת אותן במכוון . כמו בבית הספר , גם בגן השמה המכוונת לקבוצות קטנות מושתתת לעתים קרובות על רמת יכולת אוריינית או מתמטית . וכמו בהקשר של בית הספר , גם בהקשר של הגן אין תמימות דעים לגבי יעילות החלוקה על בסיס יכולות והישגים . אשר לילדים ברמה הגבוהה , יש מחקרים המראים שהצבתם בקבוצה משלהם מאפשרת לגננת לאתגר אותם ולהעלות את רמת הפעילות שלהם , ומנגד יש מחקרים המובילים למסקנה שלא קיים הבדל מובהק בין הישגי הילדים מהרמות הגבוהות בקבוצות הומוגניות לבין הישגיהם בקבוצות הטרוגניות . יש מידה רבה של הסכמה שאצל ילדים ברמה ממוצעת , פעילות בקבוצה הטרוגנית עדיפה על פעילות בקבוצה הומוגנית . הקושי העיקרי נוגע לילדים בעלי ההישגים הנמוכים . ילדים כאלה נשכרים בדרך כלל פחות מהשמה בקבוצות נפרדות , ייתכן שהם אפילו חווים קיפוח כתוצאה ממנה . נראה שהגננות מאתגרות אותם פחות , והדבר מנציח את הישגיהם הנמוכים בגן ועלול לגלוש בהמשך גם לכיתות הראשונות בבית הספר . ייתכן שעבורם עדיפה פעילות פרטנית . בארץ ובעולם מיושמות תכניות התערבות רבות המכוונות לעידוד הישגים בגן תוך הפניית תשומת לב גם לרמות היכולת השונות וגם להיבטים הרגשיים חברתיים . לא ניתן לסיים את הדיון בהתמודדות עם שונויות בין תלמידים בלי לדון באופן שבו תהליכי הכשרת מורים מתמודדים עם שונויות . סקירת המצב הקיים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ ובעולם מעלה שנושא השונויות תופס בדרך כלל מקום מצומצם מאוד בתכניות הפורמליות להכשרת מורים ( להוציא תכניות המכוונות לחינוך מיוחד , שבהן כמובן מושם מלכתחילה דגש על שונויות הכרוכות בצרכים מיוחדים . ( דוח אריאב מתווה שישה תחומי ליבה לתכניות להכשרת מורים בישראל . רק אחד מהתחומים האלה הוא שונויות , וסקר שנערך במכללות אקדמיות מראה שזהו התחום שנכלל בקורסי התכניות השונות פחות מכל תחום אחר . סקירה של המצאי המחקרי העלתה כי בעשורים האחרונים חלה עלייה מתונה בעיסוק בתחום השונות בישראל – מהיעדר כמעט מוחלט בשנות ה 70 של המאה הקודמת לשיעור של נוכחות ב 7 % עד 25 % מהקורסים שנסקרו לקראת שנת . 2000 בארצות הברית מוקדש זמן נרחב יותר לעיסוק בשונויות , אבל רובו מוקדש לשונויות אתניות תרבותיות ורק חלק קטן מהמאמץ מופנה לעיסוק בשונויות כלכליות , חברתיות , לשוניות או מגדריות . האירוניה היא שלמרות הדגש בתכניות ההכשרה על שונות תרבותית , מורים רבים מציגים בכיתותיהם התנהגות של ״עיוורון צבעים״ , אולי במגמה להצטייר כמתקדמים ונאורים . לאור זאת הציעו חוקרים בארצות הברית שתכניות הכשרה למורים ידגישו שאל למורים להתעלם מהקשרים בין גזע או מוצא לבין מיצב . עליהם להתנער מ״מיתוס המריטוקרטיה״ , המתעלם מן הקשרים האלה ומניח שהצלחה או כישלון תלויים אך ורק ביכולותיו ומאמציו של הפרט עצמו . בנוסף לכך יש להשתחרר מציפיות נמוכות של מורים מתלמידים המגיעים מרקע חלש , כמו גם מתפישות חסר , הרואות את מה שחסר לתלמיד כזה ולא את העושר שהוא מביא
|
|