|
|
עמוד:126
השפעת המיצב והרקע המשפחתי על היכולות האישיות ניכרת היטב כבר בגיל הרך . כשילדים ממיצבים שונים מגיעים לגן , יש ביניהם הבדלים ברורים בשפה ובאוריינות כמו גם ברמת הידע והיכולות . למעשה יש מחקרים המצביעים על היווצרות פערים כבר עם הפקת המילים הראשונות . מחקרים אחרים מראים שבגיל שנתיים נמצא פער של כחצי שנה בין אוצר המילים של ילדים ממיצב גבוה לזה של ילדים ממיצב נמוך . עם זאת יש לציין שתשומות ההורים הן למעשה גורם מתווך של השפעת המיצב על ההתפתחות הלשונית והלימודית . קיימות עדויות לא מעטות לכך שבהשוואה לאימהות ממיצב גבוה , אימהות ממיצב נמוך מדברות פחות אל ילדיהן , משתמשות באוצר מילים דל יותר ובתחביר נחות יותר . תמיכה לעקרון חשיבותו של התיווך ההורי מעבר למיצב עצמו נמצאה במחקרים שהוכיחו כי בתוך אותו מיצב , הבדלים בדפוסי אינטראקציה בין אימהות לילדיהן התבטאו מאוחר יותר בהבדלים בהישגי אוריינות של הילדים . העובדה שהשפעת המיצב אינה פועלת בחלל ריק אלא מתווכת על ידי תשומות של הורים מעוררת מחשבה – מחשבה כמעט מובנת מאליה – שגם תשומות של מבוגרים משמעותיים אחרים עשויות להיות בעלות השפעה . מכאן פתוחה הדרך לתכניות התערבות בגן הילדים שיאפשרו לילדים ממיצב נמוך לסגור , או לפחות לצמצם , פערים באוצר מילים , באוריינות , בחשיבה מתמטית ואפילו בכישורים חברתיים . תכניות כאלה אכן קיימות בארץ ובעולם . הן נשענות על שיח וקריאה , על משחקי אותיות ומילים , על מיון קלפים בצורות גאומטריות שונות , על פעולות של חלוקה , ספירה , משא ומתן ועוד . מחקרים מצביעים על הצלחה , לפחות חלקית , של תכניות כאלה כשהגננות מקדישות להן תשומת לב נאותה . עם זאת הצלחה בטווח הקצר אינה מבטיחה הצלחה לאורך זמן , וסגירת פערים באופן מוחלט היא לרוב בגדר הנמנע . ייתכן שהתכניות היעילות יותר הן אלה שמבקשות , תוך משחק והדרכה , לגעת בו זמנית בפערים של יכולת לימודית ושל התנהגות רגשית וחברתית . השונויות הקוגניטיביות אקדמיות מחד גיסא והשונויות הרגשיות חברתיות מאידך גיסא עומדות בדרך כלל במוקד ההתעניינות בהקשר של חינוך לכל אחד . בין שני אשכולות השונויות האלה קיימים קשרי גומלין רבים ומסועפים . במסמך הנוכחי מוקדשים לנושאים אלו שני פרקים ובתוכם גם התייחסות לקשרים ההדדיים . התייחסות זו מתווספת על ההתייחסויות המתבקשות בפרקים העוסקים במשפחה ובמיצב , בגיל הרך ובהכשרת מורים . השיח על שונויות רגשיות חברתיות מתייחס לטווח רחב של רגשות כגון דאגה וחרדה מול ביטחון ורווחה נפשית , וכן לכישורים חברתיים כגון אמפתיה ויכולת קבלה והבנה . בהקשר הבית ספרי נכללת כמובן גם התייחסות למוטיבציה וסקרנות , תחושות מסוגלות ושייכות לעומת חוסר אונים ותסכול , בדידות וקנאה . כל אלה קשורים בטבורם למאפייני אישיות ייחודיים כמו גם לגורמי רקע וסביבה כדוגמת הרקע החברתי כלכלי והמשפחתי שכבר עמדנו עליו לעיל . ואין צריך לומר שגם למאפייני בית הספר – האקלים , המטלות , היחסים עם המורים והחברים ועוד – יש השלכות מרחיקות לכת על רגשותיו והתנהגותו של הלומד .
|
|