|
|
עמוד:118
ובהקניית כלי הוראה המתחשבים בשונויות . תכניות ההכשרה צריכות להתייחס לא רק לשונות תרבותית אלא גם להיבטים אחרים של שונות בין תלמידים , כגון שונות בממדים הרגשיים והקוניטיביים . . 2 יש לחשוף את פרחי ההוראה באופן הדרגתי ושיטתי לגישות תאורטיות שונות כלפי שונויות , חיים עם שונויות וההתמודדות עמן בממדים שונים , בכלל זה היכרות עם רעיונות של הפדגוגיה הביקורתית . . 3 יש לחשוף את פרחי ההוראה באופן הדרגתי ושיטתי לגישות תאורטיות שונות כלפי שונויות , כלפי חיים עם שונויות וכלפי ההתמודדות עמן בממדים שונים , בכלל זה היכרות עם רעיונות של הפדגוגיה הביקורתית . יש לאפשר חשיפה שלהם לגישות אלו ולאפשר דיון בהן . . 4 חשוב שהעבודה המעשית בהכשרה להוראה תפגיש פרחי ההוראה עם אוכלוסיות תלמידים שונות . . 5 מורים מתמחים בשנותיהם הראשונות בהוראה זקוקים במיוחד לעזרה בהתמודדות עם שונויות בכיתה . אין לחכות שהמורה החדש יבקש עזרה מהמורה החונך בבית הספר או מהעמיתים שלו בסדנת הסטאזש . ההתייחסות לנושא השונויות צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתכנית ההתמחות . . 6 חשוב שגם במסגרות של פיתוח מקצועי נושא השונויות יתפוס מקום מרכזי . בשלב זה על הלימודים להיות מותאמים לצרכים המסויימים של המורים מבחינת מקצוע ההוראה וגיל הילדים . . 7 יש להדגיש את נושא השונויות גם בהכשרת המנהלים . כחלק מהכשרת המנהלים ופיתוחם המקצועי יש להציג בפניהם רעיונות חדשים ופרקטיקות אפקטיביות להתמודדות עם שונויות בבית הספר . מודעות המנהלים לסוגיה אמורה לכוון אותם בבחירת השתלמויות בית ספריות למורים , בהכוונת המורים בהמשך הפיתוח המקצועי שלהם מחוץ לבית הספר ובעידוד ותמיכה ביוזמות של צוותי מורים ומורים בודדים לקידום הלמידה של התלמידים . . 8 הכלי להערכת מורים שפותח במשרד החינוך מעביר מסר ברור שמורה טוב הוא מורה שמקדם את כל התלמידים . אך חסר מידע כיצד המעריכים מפעילים את הקריטריון הזה בהערכת מורים ומה קורה אם מורה לא מצליח . מחקר בנושא היה יכול סייע למערכת בשימוש יעיל יותר בכלי .
|
|