|
|
עמוד:116
מחקר שנערך לאחרונה בדק מדגם ארצי של 2 , 854 מורים משתלמים ב 21 קורסי השתלמות במסגרת שאופק חדשש . המשתתפים נשאלו על היבטים פדגוגיים וסכולסטיים של הקורס , על היבטים הקשורים לתכנון הקורס , על אופי הלימודים בו ועל תרומתו לכישורי הוראה , הרחבת ידע , רפלקציה ומסוגלות בהוראה . התחום האחרון שנבדק רלוונטי למסמך זה . מממצאי המחקר עולה כי תרומת הקורס דורגה באופן בינוני בלבד , ובהשוואה לשני ההיבטים האחרים , תחום זה קיבל את הדירוג הנמוך ביותר . עם זאת יש לציין כי מבין ההיגדים שבדקו תרומה , זכה ההיגד ״הקורס מקנה ידע , תובנות וכלים שניתן ליישמם בהוראה דיפרנציאלית בכיתות הטרוגניות״ לדירוג גבוה יחסית ( אבדור , . ( 2012 ממצא זה מחזק את ההתרשמות העולה מרשימת ההשתלמויות של משרד החינוך ולפיה יש בקורסים לפיתוח מקצועי התייחסות לנושא השונות . חשוב לציין כי קורס בולט במיוחד בתרומתו למורים היה השתלמות בית ספרית בנושא שהכיתה כקבוצה חברתית לומדתש , שסביר להניח כי היא מתייחסת לשונות בין תלמידים . מחשיבה לפעולה ״בשדה״ — דוגמה לפיתוח מקצועי מוצלח הספרות מלאה בפרויקטים , גישות ותכניות לפיתוח מקצועי של מורים . בחרנו להציג מודל אחד שנראה לנו רלוונטי במיוחד למסמך זה . איזיקוביץש ( Eisikovits , 2008 ) בספרה Immigrant Youth Who Excel : Globalization ש s Uncelebrated Heroes הציגה מודל יישומי לפיתוח מקצועי של מורים . איזיקוביץש אמנם אינה מתייחסת לשלב הכשרת המורים אלא לעבודה עם צוות שלם בבית ספר , אך כאמור , היא מתארת מודל ממשי שיושם בצפון הארץ . תהליך הפיתוח המקצועי כלל לא רק מורים אלא את כל בעלי המקצוע הקשורים לעבודה בבית הספר , בכלל זה ארגונים לא פורמליים . ההכשרה בפרויקט כללה הרצאות , סדנאות ומפגשי ייעוץ בקבוצות קטנות והתקיימה לאורך שנת לימודים , בהיקף של יום בשבוע . במרכז תהליך הלימוד עמד מחקר ממשי של השותפים , והוא כלל שלושה שלבים שהתאפיינו במידת מעורבות הולכת וגדלה : ( 1 המורה כאנתרופולוג ( 2 המורה כאתנוגרף ו ( 3 המורה כמעצב ונסיין . עיקרון חשוב במודל היה היציאה מן התחום הצר של הוראה ולמידה בבית הספר אל מסגרות רחבות יותר בבית הספר ובקהילה . כך נוצרה הכרה בשונות בהקשרה הרחב יותר . בשלב הראשון של הפעלת המודל המטרה הייתה להרחיב את המודעות האנתרופולוגית של המורים באמצעות הגישה הממוקדת בבעיה . ( PBL : Problem based learning ) בשלב הזה מורים ביטאו את תפישותיהם האינטואיטיביות כלפי תלמידים שהם עולים חדשים וכלפי בעיות בתפקודם ובתפקוד משפחותיהם . הדיונים התבססו על תפישה אקולוגית , הרואה בתרבות מנגנון אדפטיבי שאוכלוסייה מפתחת כדי להסתגל לסביבתה , ועל הבנה כיצד מנגנונים אלו משתבשים עם תהליך ההגירה . בשלב השני – המורה כאתנוגרף – הכירו המשתתפים שיטות מחקר אתנוגרפיות ( כגון תצפית ) והתמודדו עם מגבלות של צופה משתתף באיסוף נתוני המחקר . הקניה של מיומנויות מחקר למורים מניחה שהללו ישתמשו במיומנויות האלה ויפתחו גישה רפלקטיבית יותר כלפי עבודתם היומיומית . בשלב השלישי והאחרון , המשתתפים
|
|