|
|
עמוד:112
בבית ספר יסודי מצאו עבודה בהוראה לכיתות אש-חש . בקרב המורים שהוכשרו ללמד בחטיבה העליונה מצאו רק 64 % עבודה במסגרת על יסודית . תופעה זו אינה ייחודית למערכת החינוך הישראלית והיא נקראת . out of field teaching יש לה השלכות על יכולתם של מורים חדשים להתמודד עם שונות בכיתה . מורים מתחילים שמלמדים מחוץ לתחום הכשרתם חייבים להתמודד עם הכנת שיעורים בתחומי תוכן ובמתווים פדגוגיים שאינם מוכרים להם . ספק אם הם יהיו רגישים לשונות מכל סוג בכיתה כאשר הם צריכים להשקיע את רוב מאמציהם בתכנון וביצוע של ההוראה בתחום שלא התמחו בו . אמנם תקופת הכניסה להוראה אינה קלה למורים חדשים והם חווים בה חרדות , לחץ ותסכול , אך זוהי גם תקופה של למידה , ביסוס ידע והתפתחות מקצועית Feiman-Nemser , ) Schwille , Carver & Yusko , 1999 ; Kelchtermans & Ballet , 2002 ; Wayne , Youngs . (& Fleischman , 2005 כדי להגביר את ההתפתחות המקצועית של המורים ולהקל על קשיי ההסתגלות לתפקיד , מדינות רבות בעולם מפעילות תכנית התמחות ( induction ) כדרישת חובה . מחקרים אמפיריים רבים בדקו את תרומתן של תכניות התמחות להסתגלות המורה , ומסקנתם היא שתכנית בעלת מספר רכיבים ( כגון חונכות , אוריינטציה , סדנאות וחומרים כתובים ) יכולה לתרום באופן משמעותי לקליטתם של מורים מתחילים ולפיתוח המקצועי שלהם Smith &) . ( Ingersoll , 2004 מערכת החינוך בישראל אימצה את הרעיון של תכנית התמחות למורים מתחילים . החל משנת תש״ס ההשתתפות בתכנית היא חובה לכל בוגר מכללה , ומשנת תשס״ג לכל בוגרי האוניברסיטאות ( משרד החינוך , . ( 2004 תכנית ההתמחות בארץ כוללת שתי מערכות תמיכה : הראשונה היא חונכות אישית באמצעות מורה חונך מאותו בית ספר , עמית למקצוע המלווה את המתמחה ותפקידו לסייע לו להיקלט בתרבות הארגונית של בית הספר ולתמוך בו רגשית ומקצועית . השנייה היא סדנה הכוללת 20-15 משתתפים ומתקיימת במוסד הכשרה . מטרתה לאפשר דיון חופשי בסוגיות המטרידות מורים מתחילים וחיפוש פתרונות לבעיות משותפות באווירה של קהילה לומדת . מרכיב נוסף בתכנית ההתמחות הוא הערכה מעצבת ומסכמת של המתמחה . השלמת התכנית בהצלחה היא תנאי לקבלת רשיון הוראה . תכנית ההתמחות ( סטאזש ) של משרד החינוך , המיועדת לסייע למורים חדשים בהסתגלותם לתפקיד המורה ובגיבוש זהות מקצועית , אינה מטפלת באופן מכוון בהתמודדות המורה החדש עם שונות בכיתה . המורה החדש צריך להעלות את הנושא עם המורה החונך או במפגש של סדנת ההתמחות . בדיקת הסילבוס של סדנאות ההתמחות בשנת הלימודים תשע״ג באחת האוניברסיטאות בארץ מגלה כי מתוך 60 שעות לימוד רק ארבע שעות מוקדשות באופן פורמלי לנושא ההתמודדות עם תלמידים לקויי למידה בכיתה הטרוגנית . מעבר לכך אין כל זכר לנושא של שונות – לא לשונות תרבותית , לא לכיתה הטרוגנית ולא לנושאים אחרים הקשורים לשונות . מכיוון שמשרד החינוך לא מורה למוסדות לאילו תכנים להתייחס בהתמחות , אין לדעת מה עושים במוסדות אחרים , אך סביר להניח שהמצב דומה .
|
|