|
|
עמוד:74
בנוסף , כפי שגם הוזכר בפרקים הקודמים , לסוגיה זו קיימים היבטים אחרים שאמנם אינם אקדמיים ״טהורים״ אך הם משפיעים על הפרופיל האקדמי של התלמיד בעניינים כגון דימוי עצמי , תחושת שייכות , סיפוק , אתגר ומוטיבציה . גם היבטים אלו נחקרו תוך התייחסות למסגרות ארגוניות של ההוראה בבית הספר . עבודתו המקיפה של אדם גמראן , סוציולוג ומומחה למדיניות חינוכית , רלוונטית מאוד לנושא זה . להלן נסקור מספר ממצאים והמלצות מרכזיות העולים ממחקריו בנושא של הקבצות והסללה בתוך בית הספר Gamoran , 1993 , 2002 , 2009 , 2011 ; Gamoran & Nystrand , ) , ( 1994 ; Gamoran & Weinstein , 1998 וכן מפגישה שהוועדה קיימה איתו בישראל . כפי שנראה , ממצאים אלו נתמכים גם על ידי מחקרים נוספים . הנקודות העיקריות העולות מעבודתם של גמראן וחובש הן : ›› בשל תנאים סוציולוגיים מחוץ לבית הספר , מיון תלמידים על פי ציוני מבחנים הוא למעשה גם מיון על פי מוצא ומיצב חברתי כלכלי . בהקבצות הגבוהות ובמסלולי הלימוד היוקרתיים שכיח למצוא ייצוג יתר של תלמידים ממיצב חברתי כלכלי גבוה ומאוכלוסיות בעלות יתרון חברתי , ואילו בהקבצות הנמוכות יש ייצוג יתר לתלמידים ממיצב חברתי כלכלי נמוך ומאוכלוסיות מוחלשות . ›› כאשר מקבצים תלמידים על פי יכולת לימודית , בין בהקבצות ובין בהסללות , הפער בין רמות ההישגים השונות נוטה להתרחב לאורך זמן . ( Hanushek & Woessmann , 2006 ) גמראן ( Gamoran , 2009 ) מביא עדויות לממצא זה ממדינות רבות , ביניהן אנגליה , יפן , קוריאה , דרום אפריקה , גרמניה ובלגיה . ›› תנאי למידה אי שוויוניים המאפיינים את ההבדל בין הקבצות או כיתות ברמה גבוהה לבין מקבילותיהן ברמה הנמוכה נמנים עם הסיבות המרכזיות להגדלת הפער בהישגים : המורים המנוסים ובעלי ההכשרה הטובה יותר משובצים על פי רוב למסלולים ולהקבצות ברמה הגבוהה יותר , החומר הנלמד במסלולים ובהקבצות אלו הוא מאתגר יותר , והדגש על דיון ואינטראקציה בין התלמידים רב יותר . תופעה זו מכונה בספרות בשם , stratification ופירושה התפלגות לא שוויונית של סטטוס , שגוררת הקצאה לא שוויונית של משאבים . ›› הוראה בכיתות הטרוגניות מייצרת פחות אי שוויון , אך התלמידים בעלי ההישגים הגבוהים נוטים לא להתקדם באותה מידה שבה היו מתקדמים בקבוצה הומוגנית , אלא אם בית הספר דורש מהם במפורש לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר . במילים אחרות , הוראה בכיתות הטרוגניות יכולה אף היא לגרום נזק , אם אינה מיושמת נכון ( למשל אם המורים פונים למכנה המשותף הנמוך ביותר בכיתה ו״מדללים״ את תכנית הלימודים בהתאם . ( ›› חלוקת התלמידים לקבוצות על פי יכולת גוררת אי שוויון חמור יותר ככל שהיא ״קשיחה״ וגורפת יותר ( למשל במקרה של הסללה , כאשר התלמידים לומדים בנפרד את כל המקצועות ;( אי השוויון חמור פחות אם החלוקה גמישה ומיושמת בתחום דעת אחד .
|
|