|
|
עמוד:63
( 2000 ובאופן שלילי עם היעדרויות מבית הספר ואיחורים בהגעה ללימודים . כך למשל , במחקר אורך שנערך בהולנד בקרב 741 תלמידים מ 49 בתי ספר יסודיים מילאו תלמידי כיתות אש-הש שאלונים ועברו ריאיונות אישיים במטרה להעריך את הקשר בין תחושת השייכות שלהם לבית הספר ( שבאה לידי ביטוי בהיעדר תחושות בדידות למשל ) לבין הישגיהם בלימודים לאורך השנים . ( Palmen , Vermande , Dekovi & Van Aken , 2011 ) החוקרים מצאו שתחושת שייכות גבוהה לבית הספר ניבאה את הישגי התלמידים בבית הספר לאורך זמן . מחקר אחר מצא שילדים בלי חברים בבית הספר היו בסיכון גבוה לחוסר הסתגלות אליו . ( Yazejian , 1999 ) במחקר שנערך בישראל בקרב 36 תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה נמצא כי ככל שעולה תחושת השייכות למסגרת החינוכית , כן עולה רמת ההסתגלות אליה . תחושת השייכות באה לידי ביטוי בעמדות חיוביות כלפי בית הספר , ואף יצרה מוטיבציה להגברת ההישגים בלימודים ולהתנהגות ראויה ( טרומר , בר זוהר , וכפיר , . ( 2007 במחקר אורך שנערך בקרב 641 תלמידי כיתות גש עד וש בארצות הברית נמצא שתחושת שייכות לבית הספר הייתה גורם משמעותי בניבוי מוטיבציה והישגים . כן נמצא כי תחושת שייכות גבוהה מנבאת רמות גבוהות יותר של השתלבות רגשית וחברתית בבית הספר . ( Furrer & Skinner , 2003 ) היבט נוסף שהתברר כמשמעותי הוא שתחושת הילד בבית הספר קשורה למידת המקובלות שלו בחברת השווים , כלומר , בשאלה עד כמה הוא אהוד על חבריו וזוכה ליחס חיובי מצדם Guay et ) . ( al ., 1999 ; Wentzel , 2003 נמצא קשר חיובי בין מאפיינים אלו ובין ההישגים הלימודיים של ילדים בבית הספר Anderman & Freeman , 2004 ; Nangle & Erdley , 2001 ; Wentzel , ) . ( 2009 ; Whitlock , 2006 מחקר שעקב במשך שנתיים אחרי 242 תלמידים בכיתה וש מצא שרמה נמוכה יותר של קבלה בכיתה קשורה למצוקה רגשית ולהישגים נמוכים יותר בלימודים . ( Wentzel , Barry & Caldwell , 2004 ) תלמידים שמאמינים שחבריהם דואגים להם ותומכים בהם נוטים לעסוק בהיבטים חיוביים של חיי הכיתה , מציבים לעצמם מטרות לקידום הישגים בתחום הלימודים ומגיעים להישגים גבוהים יותר לעומת תלמידים שלא חווים תמיכה כזו . ( Goodenow , 1993 ; Wentzel , 1999 ) תפישה שלילית של היחסים עם קבוצת השווים מובילה למצוקה רגשית ולתחושת ניכור מפעילויות הכיתה . ( Wentzel , 1998 ) סקירת הספרות מצביעה על כך שהמצב הרגשי חברתי של הילד תורם להישגים הלימודיים שלו בבית הספר . עם זאת יש לזכור שלעתים המצב הרגשי הוא תוצר של חוויית לימודים שלילית קודמת ואי יכולת של התלמיד לעמוד בציפיות ובמטרות לימודיות של הוריו וסביבתו . מכאן החשיבות של בחינת הזיקות ההדדיות בין תפקוד רגשי חברתי לבין הישגים בלימודים . התמודדות עם שונות בהישגים והשלכותיהם על התפקוד הרגשי חברתי של תלמידים בחלק הקודם ראינו שיש השפעה הדדית בין מצבו הרגשי חברתי של הילד לבין הישגיו בלימודים . מכאן עולה כי דרכי התמודדות עם שונות בהישגים לימודיים של תלמידים בבית הספר אמורות להשפיע על התפקוד הרגשי חברתי של תלמידים ולהפך .
|
|